הטרגדיה של "מליון דולר בייבי" - ד"ר דניאל אייזנברג - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » הטרגדיה של ``מליון דולר בייבי``


הטרגדיה של "מליון דולר בייבי"

מתוך: aish.co.il - אתר עם חכמת חיים

הסרט רב השבחים "מיליון דולר בייבי", פוגע בבטן הרכה של סוגיות הערך
העצמי וערך החיים. מגי פיצ'גרלד (הילרי סוואנק) היא מלצרית חסרת מזל, שמשכנעת מאמן ותיק וכסוף שער בשם פרנקי דן (קלינט איסטווד), לעזור לה להפוך למתאגרפת עולמית. בכוח האמונה בעצמה, מגי מגיעה לפסגת ההצלחה ועומדת להפוך לאלופת העולם.

(זהירות, 'ספוילר': אם אתם לא רוצים לשמוע על תהפוכות העלילה, הפסיקו לקרוא עכשיו).

לפתע, בעקבות פציעה אנושה, מגי הופכת למשותקת באופן קבוע מצווארה ומטה, מאבדת את יכולת התנועה לחלוטין וחייה הופכים להיות תלויים במכונת ההנשמה. היא ערנית מבחינה מנטאלית, אבל לא מוצאת שום טעם להמשיך ולחיות.

כולנו יכולים להזדהות עם סבלה של מגי: התהילה שהייתה בהישג יד והוחמצה, ההתרחשות הטראגית שהותירה אותה חסרת אונים וללא כל תקווה להחלמה, חלום הזוהר שהתנפץ באופן גרוטסקי כל כך. הללו מותירים אותנו מלאי רחמים ואמפתיה למגי העלובה. מגי המיואשת שוקלת התאבדות ובסופו של דבר היא משכנעת את פרנקי לעזור לה למות.

עד כאן תקציר הסרט וכעת לסוגיה הפרובלמטית שהוא מעלה - מדוע שנרצה לסייע למי שחפץ למות? מתוקף איזה היתר נוכל לקחת חלק בקיצור חייו?

אנחנו כה מורגלים בתפישה, כי הערך העליון הקודם לכל שאר השיקולים, היא עובדת היות האדם אדון לגופו ולחייו, עד שאיננו עוצרים אפילו לתהות, האם רעיון זה מוסרי ביסודו. התפישה הרווחת גורסת, שצריך לכבד את רצונו של החולה בכל מקרה: גם אם הוא מעוניין בטיפול מיותר ומזיק, גם אם הוא מעוניין להימנע מטיפול, ואפילו אם הוא מעוניין לשים קץ לחייו בעזרת הרופא.

מצד שני, אם אדם בריא, בעל משפחה, עושר וקריירה מזהירה, יצהיר שהוא רוצה למות - סביר להניח שנתקשה לתמוך בהחלטה כזאת. הסיבה המוצהרת, בין אם היא הרסנית או נדושה, תגרום לנו להסיק, שאדם זה מדוכא וזקוק לתמיכה פסיכולוגית ויתכן שאף לטיפול פסיכיאטרי. סיפורים על אנשי עסקים שקופצים מבניינים לאחר מפולות בבורסה, ממלאים אותנו בצער על אובדן ההזדמנות להתערב ולעזור, ולא בתחושת סיפוק על כך שהם "עשו את הדבר הנכון".

אם כן, אנחנו צריכים לשאול: האם החלטתה של מגי למות מתקבלת על הדעת? היא מצידה מתארת את תהילתה הקודמת, את הקהל שמריע לה ומרגישה שכמשותקת, אין לה כל טעם לחיות. "היה לי הכול", מגי אומרת לפרנקי, "אז, אל תיקח את זה ממני".

בפרספקטיבה יהודית, המתת חסד אינה מותרת לעולם. היהדות מכירה בזכות הפרט להגיע להחלטות הקשורות לבריאותו, אבל מתעקשת שהוא חייב לעשות זאת בצורה שקולה ומפוכחת (ר' האם ניתן לסמוך על הרופאים?). יחד עם זאת, ההלכה היהודית אינה דורשת את שמירת החיים בכל מצב. ישנם מקרים, כשאדם חולה באופן סופני ומתייסר מאד, בהם איננו נדרשים בהכרח לבצע טיפולים שיאריכו את חייו. ובכל זאת היהדות קובעת, באופן חד משמעי, שלעולם אסור לקצר חיים באופן מעשי, אפילו של חולה סופני. ההלכה היהודית מתייחסת לשמירת החיים כאל חובה מוסרית, אבל מכירה בכך שישנם זמנים, במיוחד כאשר מדובר בחולה סופני, שבהם לא אמורה להתבצע התערבות.

ובמקרה של מגי, ששרויה אמנם במצב מאוד קשה, אבל מצד שני אינה עומדת למות, אין לנו כל היתר לקצר את חייה.

החלטתה של מגי אינה נכונה ולא צריך לצטט הלכה מהשולחן-ערוך כדי להבין זאת. גם מנקודת מבט הומניטארית לחלוטין, עדיין ניתן להטיל ספק בהחלטה זו.

אחריות עמוקה

השיתוק הקשה של מגי הוא באמת ניסיון קשה לנפש האדם. אבל, האם זה נכון לתת לה את החירות להחליט לשים קץ לחייה, כאשר היא בוודאי מצויה במצב של דיכאון?

אנחנו מאפשרים חופש בחירה, רק במצב שבו לאדם יש את הזכות הלגיטימית ואת היכולת, לבחור. לדוגמא: אנחנו מגבילים את חופש הבחירה של ילדים ושל אנשים המוגבלים מבחינה שכלית. אנחנו כחברה ערים לכך, שהם נמצאים במצב שאינו מאפשר להם להגיע להחלטות שקולות. אמנם, מה בדיוק נקרא "שקול", זה עניין סובייקטיבי, אבל הדבר לא מונע מאיתנו לקבוע נורמות חברתיות.

החברה שלנו כל כך מאוהבת ב"חירות הפרט", שלפעמים אנחנו נכשלים מלשקול כראוי משתנים אחרים. יתכן שמה שמוצג ב"מיליון דולר בייבי", כשאלה על הזכות למות, מסיח את דעתנו מהשאלה האמיתית לגבי אחריותנו וחובתנו לעזור לזולת. כאשר משבר מכה בזולתנו, אנחנו חייבים לעזור לו להעמיק לחפור ולפתור את שורש הבעיה, אפילו אם הוא מעדיף שלא להתמודד ולמות. כמו שאומרת התורה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט, ט"ז). אף אחד לא יעלה בדעתו, שמוסרי לצעוק "קפוץ", לאדם שעומד על אדן החלון. הצופה שברחוב יניח, שהקופץ הפוטנציאלי במשבר או במצב של אי שפיות וזקוק לתמיכה רגשית ולעזרה דחופה.


כחברה, אנחנו מעדיפים לתרגם את קריאת העזרה של האדם בתור בקשה למות, מאשר לעזור לו להחליט שהוא מעדיף לחיות.

אם כך, אולי השאלה המוסרית האמיתית היא לא: "למה מגי רוצה למות?" אלא, "למה לא מציעים לה תמיכה רגשית רבה יותר?" כחברה, אנחנו מעדיפים לתרגם את קריאת העזרה של האדם בתור בקשה למות, מאשר לעזור לו להחליט שהוא מעדיף לחיות. שוב ושוב הוכח אצל חולים סופניים ששהו בהוספיס, שהרצון לחיות או למות, קשור במידה רבה לאיכות משככי הכאב ולתמיכה הרגשית שהם מקבלים. למה לא מציעים למגי שום טיפול פסיכיאטרי לדיכאון שלה?

המסר שהסרט מעלה, הוא שהאכזבה מהתנפצותו של חלום, היא טרגדיה יותר גדולה אפילו מהמוות עצמו. תסכימו אתי שזהו מסר מעוות משהו.

במחקר שנעשה על אנשים, שניצלו מניסיונות התאבדות בקפיצה מגשר, התברר שכמעט כולם דיווחו על חרטה. אדם אחד סיפר לניו-יורקר מגזין, שבזמן הקפיצה "פתאום תפשתי שכל הדברים בחיים שלי, שנראו לי כבלתי ניתנים לתיקון, ניתנים בהחלט לתיקון, חוץ... מזה שקפצתי."

לעתים קרובות אנחנו נכשלים מלהבין, שהתחינה למות, היא בעצם קריאה לעזרה. א. ש. שניידמן, מייסד האיגוד האמריקאי לחקר ההתאבדות מסביר: "הפרדוקס הגדול הוא - האיש שחותך את צווארו וקורא לעזרה באותה נשימה".

כפי הנראה, השאלה האמיתית היא לא: 'האם אנחנו אמורים לסייע לאלה שרוצים למות', אלא דווקא: 'איך אנחנו יכולים לעזור לאנשים כמו מגי, לרצות להמשיך לחיות.

מבט אל העתיד

האם זה באמת מציאותי, שאדם ירצה לחיות לאחר פציעה דומה לזו של מגי? אסור לנו לחפש את התשובה האמיתית בעולם הדמיון. בואו נתבונן בניסיון חייו האמיתי של מישהו, שהיה בשיא התהילה, ואז נפגע בצווארו בצורה הרסנית כמו במקרה של מגי.

כריסטופר ריב, המוכר יותר בתור סופרמן, שבר את צווארו בתאונת רכיבה על סוס, נותר משותק בכל גופו ותלוי במכשיר ההנשמה. ולמרות זאת, לאחר תקופת דיכאון קצרה, הוא בחר להפוך את חייו למשמעותיים, והפך לדוברם של המוגבלים. דווקא בגלל פרסומו הרב הוא היה מסוגל להביא את מאבקם של המוגבלים למודעות הציבור, ולהפוך ללוחם ללא חת, למען חקר תאי הגזע ומחקרים בנושא פגיעות בחוט השדרה.

כפי שכתב הרב אבי שפרן במאמרו "סופר כוחות":


כמה אירוניה וניגודיות יש בעובדה, שאדם אשר זכה לתהילתו תוך גילום דמותו של "סופרמן", הפך במהלך רגע אומלל אחד, לתלוי לחלוטין באחרים. אך יותר מכך מדהימה האירוניה, שההגשמה העצמית המופלאה של כריסטופר ריב, זו שללא ספק תיזכר מעל ומעבר לכל האחרות, באה דווקא לאחר שהפך למשותק...


בעוד שמגי הדמיונית משוכנעת, שחייה הסתיימו לאחר פציעתה, כריסטופר ריב האמיתי בוחר להגדיר את עצמו, לא בתור כוכב הקולנוע שהיה, אלא על ידי הפוטנציאל העתידי שלו - אמנם מוגבל בכמה תחומים, אבל רחב היקף ועדיין בעל יכולת השפעה.


המפתח לשמירה על הרצון לחיות, הוא להתמקד בפוטנציאל ובמטרות העתידיות ולא להתבוסס בעבר.

המפתח לשמירה על הרצון לחיות, הוא להתמקד בפוטנציאל ובמטרות העתידיות ולא להתבוסס בעבר וב"מה שהיה יכול להיות אילו רק..." גישתו של קצין משטרה אחד, שהצליח לשכנע למעלה ממאתיים קופצים פוטנציאליים, שלא לקפוץ מ"גשר הזהב", תוארה במגזין הניו יורקר:

קצין המשטרה היה מתחיל לנהל שיחה עם הקופץ הפוטנציאלי, כשהוא שואל: "איך אתה מרגיש היום?" ואז, "מה אתה מתכנן לעשות מחר?" אם לבנאדם אין תוכנית... "ובכן, בוא נתכנן משהו. אם זה לא יצליח, אתה תמיד יכול לחזור לכאן מאוחר יותר."

כדי לחיות חיים מספקים, יש צורך בתקווה לעתיד - מרחבים חדשים לכבוש, מטרות נוספות לממש. בסופו של דבר, הטרגדיה האמיתית של "מיליון דולר בייבי", אינה ההחלטה קורעת הלב שעל פרנקי לקבל. החלטתו להרוג את מגי, מתועבת מנקודת המבט היהודית. הטרגדיה האמיתית היא, שאישה צעירה, שחלומה נגזל ממנה, חסרה את התמיכה לה היא זקוקה, על מנת להבחין, שהחיים עדיין מלאים פוטנציאל עבורה והם עדיין הנכס היקר ביותר שברשותה.

לא משנה אם אנחנו דנים במתאגרפת מדוכאת ומוגבלת, המודעת למצבה במלואו כמו מגי, באישה ששרדה בעקשנות בתור צמח במשך 15 שנה, או בגבר זקן ששוכב בחוסר הכרה על ערש דווי ואינו מרגיש (ככל שידוע לנו) כל כאב. ההלכה היהודית טוענת, שבכל מקרה, מוטבע בחיים ערך מהותי ופנימי בל ישוער ולאף אחד, לעולם, אין היתר לחבל בו.

ד"ר דניאל אייזנברג נמנה על צוות המחלקה הרדיולוגית במרכז הרפואי על שם אלברט איינשטיין בפילדלפיה, ומשמש כפרופסור מסייע להדמיה אבחונית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תומס ג'פרסון. הוא מסר במשך עשר השנים האחרונות שיעור שבועי במוסר יהודי על פי ההלכה. הוא מנחה את קבוצת הלימוד החודשית של "רפואה על פי מוסר היהדות" במרכז הרפואי על שם אלברט איינשטיין ומרצה בינלאומי בנושאי הרפואה על פי ההלכה.

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines