המודיעה - - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » המודיעה


המודיעה

מאת: מקור ראשון - רוני שוב

אומרים שהמגזין הכי פופולרי בישראל הוא 'לאשה'. מעולם לא הוצאתי שקל כדי לקנות אותו, כך שאינני יכולה לזקוף לזכותי אפילו גרם מהצלחתו, אבל זה עדיין לא אומר שאיני יודעת במה מדובר. לפני טריליון שנים, ואני בחורה בת עשרה, נכנסתי לסבתי וראיתי אצלה על השידה, בין כרך תורן של עגנון שבו קראה תמיד והיתה אומרת שגם בפעם המאה היא מוצאת בו חידושים לבין חוברות התשבצים, שלושה מגזיני כרומו. שאלתי את סבתא שלי מה זה, והיא אמרה שאחותה העבירה לה כמה חוברות ישנות של 'לאשה'.

היא דיברה בנחת, כדרכה, אבל אצלי נדלקו כל המנורות במוח. לאשה!!! השם הזה הסתובב אצלנו בבית כסמל לתחתית החבית של המילה הכתובה. בכל פעם שאמא שלי היתה קוראת משהו שממש לא נראה לה, היא היתה אומרת "נורא, מה מפרסמים היום! ממש לאשה", בארשת גינוי שלא הותירה ספק גם בסלחנים שבאנשים. לא שראינו אי פעם את המקור, רק ידענו במעורפל שמדובר בעיתון נשים זול ונמוך שדפיו מלאים מפה אל פה בפסולת מילולית וויזואלית ששומר נפשו ידיר עיניו ממנה. והנה פה, במרחק שני צעדים ממני, נחים להם שלושה גיליונות של ביטאונו של מפיסטו בכבודו ובעצמו. מאז ומתמיד חינכו אותנו לסקרנות, ולכן גם כשהיה ברור לי שמצווה אני לא עושה פה, ניכרו בי אותות חינוכי הטוב ושלפתי את המגזין הראשון בערֵמה.

כמעט ופתחתי את העמוד הראשון, וסבתא שלי, שלא רצתה להסתבך עם הילדים שלה, אמרה בקול חד מעל למשקפיה: "גברתי, לפני שאת פותחת את החוברת, קודם תשאלי את אבא שלך אם הוא מרשה לך לקרוא את זה". מובן שלא היה שמץ של סיכוי שאבא שלי ירשה לקרוא 'לאשה', ולכן חיכיתי בסבלנות לרגע שסבתא תיכנס למטבח, והסתערתי על העיתון. זו היתה ההכרות הראשונה שלי עם 'מלחשים ש...' המיתולוגי, שהיה, אם אינני טועה, המדור הראשון בעיתון. גם נערת השער, וגם הדמויות שדיווחו עליהן במדור הרכילות, לא אמרו לי כלום. בבני-ברק, ואחר כך בירושלים, לא שמענו על תמי בן-עמי, וממש לא הזיז לנו מה עשה חנן גולדבלט בשבת האחרונה (אם רק היינו יודעים).

בכל אופן, חמש דקות של עלעול מהיר גילו לי שהפעם, הפלא ופלא, הגדולים צודקים. עם שפע תמונות של בחורות בבגדי ים, המון פינות בענייני אופנה, יופי וטיפוח, בתוספת עצות מנוסות כיצד לגרום לבעלך להתאהב בך מחדש, נראה לי העיתון כשעמום אחד גדול. בוודאי תרמה לכך העובדה שבגיל שלוש-עשרה לא בדיוק התעניינתי בצבע הליפסטיק שיהפוך אותי לזוהרת וחושנית. סגרתי את 'לאשה' בלי להצטער יותר מדי.

עד היום כבר הספקתי לעיין בכמה וכמה גיליונות מסוג זה (חדרי המתנה של רופאים, כך אני מספרת לכולם), ואף שדעתי הבסיסית עליהם לא השתנתה, נראה לי שאני מבינה את סוד המשיכה שלהם. בידור קל ומהנה, בתוספת המון עצות קטנות והכרחיות וטיפים שאי אפשר בלעדיהם, שמעבירים שעה וחצי של כיף אסקפיסטי טהור.

דווקא לכן אני גם מבינה למה המושג 'עיתונות נשים חרדית' נשמע כמו דיסוננס. תאמרו לעורכת עיתון נשים להקים אחד כזה אבל בלי רכילות, בלי פסיכולוגיה של יחסים שבינו לבינה, בלי צילומי נשים, עם התייחסות לאופנה במשורה ואפס כתבות עומק עם סלבריטאים – והיא אומרת שלום ולהתראות.

אלו בעצם תנאי הפתיחה של 'לאשה' לחרדיות, אם רוצים שיקראו את העיתון כמובן. כי היו כמה ניסיונות נפל של מגזינים שניסו לזגזג בין הטיפות וליצור את ה'מטרו-וומן' החדש. לתת אופנה, אבל צנועה, לכתוב על יחסים בין בני זוג, אבל עם כאלה התחכמויות ופיתולים שאף אחד לא יבין במה מדובר, להתייחס ליופי, לאיפור, לטיפוח, אבל עם אזהרות רפות, כמו שמדביקים לקופסאות סיגריות. שלושה עמודים גדושים בשאלה באיזה פילינג לבחור, מהו המייק-אפ שיעשה הכי טוב לעור שלך ומה הסיפור עם הקרם המהמם החדש של אסתי לאודר, ובסוף, באותיות זעירות, הכתובת "בת ישראל, זכרי: יופייך בצניעותך". נו, באמת. מכל מקום, הדילוג הנמרץ בין שני העולמות לא הוליד להיט. החסודות והצנועות לא רצו את מוצר השעטנז המוזר הזה אצלן בבית, ואילו הפתוחות והנועזות יותר נאנחו בחוסר סיפוק מול כל הבלגן. כך קרסו להן כל מיני יוזמות מפוארות.

למרבה המזל החליטו עורכי העיתונים החרדיים הגדולים שמוספי נשים, או כמו שהם קוראים להם "המוספים לבית ולמשפחה", יעשו להם רק טוב מבחינת מנויים, והקימו את הגרסה המעודכנת לעיתונות נשים חרדית כשרה למהדרין. אתייחס כאן לשני מוספים בלבד – 'הבית שלנו' של היומון 'המודיע' ו'בתוך המשפחה' של השבועון 'משפחה' – מאחר ששניהם מייצגים נאמנה את כל הפלח.

במבט ראשון אפשר לומר שהם שונים זה מזה כרחוק דוסית משינקינאית. מבחינה ויזואלית, 'הבית שלנו' מודפס על נייר עיתון מולבן, ממעט לעשות שימוש בצילומי ילדים, הגרפיקה שלו מצטנעת, וכל כולו מקרין ענווה. 'בתוך המשפחה', לעומתו, מתהדר בנייר כרומו, הגרפיקה שלו מודרנית בתכלית, יש בו הרבה תצלומי ילדים, והוא משדר אווירה של מקצוענות. התעכבות מעמיקה יותר תגלה את השווה; בשני המוספים אין צילומי אופנה, אין רמז לרכילות, אין כתבות שמתייחסות לסלבריטאים, ומעולם לא שמעו שם על נערת שער. בעצם, אין אף צילום של נערה; לא בשער, לא בפנים, ולא בעמוד האחורי. את נושא השער פותרים בתמונות נוף או ילדים.

פעם קראתי ביקורת משועשעת של גפי אמיר ב'העיר' על 'הבית שלנו'. אמיר אינה מנויה על עיתון המודיע. היא קיבלה את המוסף מדי יום שישי מנשים צדיקות שעברו בחוצות תל-אביב וחילקו את העיתון עם נרות לכבוד שבת. היא כתבה בחן שבתור פריקית של עלונים מגזריים היא מוצאת עניין רב במוסף. מה שתפס את עיניה היה אחוות הנשים, הסיסטרהוד, שנשבה, לדבריה, מכל דף בעיתון. ובאמת, מה שמציע המוסף זה בעיקר רשימות אישיות של נשים על בעיות קטנות של אמצע החיים. פעם זו דינה שמספרת על מקום עבודה מרגיז, פעם זו בינה עם הבחור שלא מוצאים לו שידוך, ופעם זו צילה עם ארוחת צהריים שנשרפה. מובן שבסוף דינה בינה וצילה נושעות בדרך זו או אחרת, בלי לפספס על הצד המון מוסרי השכל קטנים וחשובים. יש גם פינות חינוכיות, דבר פרשת השבוע, סיפור משובח בהמשכים, שאלות בפסיכולוגיה קלה ומתכונים שלפעמים גובלים בתחום הביזאר.

לעומתו, המוסף 'בתוך המשפחה' מנסה לתת תוכן וחזות קצת יותר עכשוויים. הכל שם מאורגן יותר, עם שלוש-ארבע כתבות (בדרך כלל בנושאי ילדים ומשפחה), מדורים קבועים בנושאי בריאות, תזונה, בישול (מעולה!), צרכנות, חדשות מהעולם וסיפור בהמשכים סוחט דמעות.

אבל אני – עם כל הכבוד למקצועיות ולפתיחות של 'בתוך המשפחה' – אני בעד 'הבית שלנו'. אני ממש מכורה, בלי בושה, לעלילות אחר הצהריים של דינה ובינה וצילה. כשאני רוצה קצת להתבדר, זה מה שמדבר אלי. יכול להיות שזה אותו עיקרון קוסמופוליטי של עיתונות נשים; בסדר, זה מה שיש לי. במקום לקרוא על עלילותיהם המסעירות של כוכבי העולם, אני מסתפקת בנשים מהשכונה שלי. ככה אני אוהבת את זה, ועד שמישהו לא מביא לי משהו טוב יותר, אני מתכוננת להמשיך ולעקוב בדבקות אחרי דינה, בינה וצילה.

ronishub@walla.com


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines