ברית היא לא רק מילה - - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » ברית היא לא רק מילה


ברית היא לא רק מילה

מאת: מערכת מקור ראשון

תשעה חודשים גדל תינוק ברחם אמו. שמונה ימים אחר כך מחויב בעלה למול את הילד שילדה בכאב רב. הבעל מברך, והאמא צופה מרחוק על הברית הנכרתת בין בנה לעמה, בין בנה לבוראה. מנסה לעמוד הכי רחוק מהסכין, הכי קרוב לאלוהים.

הרגע, שנמשך במציאות מספר דקות, הוא שיא ותהום במתח שבין אמונה למוסכמות חברתיות ורגשות פשוטים של אמהות, שבכל מקרה אחר היו מוסרות את חייהן בכדי למנוע פגיעה בבנן. נורית יעקבס-ינון (32), במאית דתייה, החליטה לעשות על זה סרט.

הסרט 'ברית' עוקב אחר נשים דתיות במהלך שמונת הימים שבין הלידה לברית, שבוע שבו לצד הכאב הפיזי, ההורמונים המשתוללים וסערת הרגשות, נכבשת גם פסגת האושר. ימים שבהם נגלים קצוות היחסים עם האל, השותף לבריאה, גוזר הגורלות, הקרוב ורחוק יותר מאי פעם.

האם יש דרך שבה אשה עובדת את אלוהים? אוהבת אותו? כועסת עליו? אלו הן רק חלק מהשאלות הנידונות בסרט.

"סרט על נשים, על אלוהים ועל מה שביניהם", מגדירה אותו יעקבס-ינון, בוגרת המחזור השישי של בית הספר לקולנוע מעלה ("הגעתי לשם במקרה, נדלקתי ונשארתי") ואמא של איתן (8), שחר (2) ואלומה (חודשיים). "חיפשתי נושא שיבטא את הקונפליקט של אשה ביהדות – מצד אחד, הקרבה העצומה לאלוהים, וממול – הריחוק העצום. כאשה דתייה יוצרת, העניין של עבודת השם ונשים הוא אבן דרך חשובה בעבורי".

הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע האחרון בירושלים. מהשבוע אפשר יהיה לצפות בו בסינמטקים ברחבי הארץ.

למה דווקא ברית?

"הסיפור של הברית תמיד עניין אותי. לפני כמה שנים השתתפתי בברית של בן של חברים, וברגע המילה האמא ברחה מהאולם. התמונה הזו נחרטה אצלי והתגלגל לי בראש הרבה זמן. כשהתחלתי לעבוד על הסרט עוד לא ידעתי איך הוא ייראה אבל ידעתי שהוא יעסוק בבריתות. הצילומים הראשונים היו מין טסטים שעשיתי בבריתות של חברים; צילמתי קלוז-אפים על הפנים של האמהות. ההריון והלידה של בני שחר גרמו לי להבין עד כמה האירוע הזה, הרגע שבו האשה עומדת לבדה מול אלוהים, הוא קונפליקטואלי בעבור נשים, ושדרכו נבדק בעצם עניין הרבה יותר עמוק".

היא היתה ילדת טבע שגדלה בעיר (רחובות) והתעניינה בחקלאות ובטיולים הרבה יותר מאשר בסרטים. ילדה ספקנית שאוהבת לחקור גבולות. לילות נטולי שינה עברו על הוריה כשהיא משוטטת ברחבי הארץ. "ההורים שלי הם אנשים פלורליסטים במובן העמוק של המילה. לשלושת האחים הגדולים שלי יש תארים אקדמיים גבוהים, אבל הם קיבלו את העובדה שרציתי ללמוד קולנוע ואפילו לא באקדמיה".

בבגרותה הביאו אותה לבטים וספקות אל מעבר לים. שם הפכו טיולים ארוכים לאירופה ואמריקה למסעות חיפוש עצמי ובדיקת מוסכמות. "היה לי צורך עמוק להתנתק מישראלים ומיהודים. למרות שתמיד שמרתי על כשרות ושבת, העדפתי תמיד לטייל עם לא יהודים. הרגשתי צורך נפשי להתנתק לא רק מההוויה הישראלית אלא בעיקר מישראלים ויהודים, כדי לגבש לעצמי את עבודת השם שלי בלי שאחרים ישפעו על התהליך הזה. בסופו של דבר הבנתי שההשתייכות האורתודוכסית שלי היא פנימית".

ואילו בסרט את מדגישה את העובדה שיכולת הביטוי של האשה ביהדות האורתודוכסית היא מוגבלת.

"אשה ביהדות היא תמיד לבדה מול אלוהים. יש עניין של קידוש האקט, וזה דבר שחל רק על הגברים – בקידוש, בהנחת תפילין, בברית כמובן. יש לי שלוש אפשרויות: לקבל את זה כמו שזה, לנסות לשנות, או להיות יצירתית – להחיות את היחסים האלו כך שהם לא יהיו כפייתים אלא מתוך בחירה ואהבה".

למה נשים חוות את רגע הברית אחרת מגברים?

"קודם כל, אשה אחרי לידה היא עמוסה פיזית, רגשית, הורמונלית. מעבר לזה, נשים רבות אינן מוכנות רגשית לנושא של הברית, והחשש הזה הוא בגדר טאבו, לא מדברים עליו. נשים אוהבות לחלוק חוויות מהלידה, אבל מי מדברת על הברית של הבן שלה? על הקושי? כשניסיתי להסביר את הסרט לאנשים חילונים, דימיתי את רגע הברית ליום הגיוס. כל האימהות יודעות שהבן שלהן יתגייס, אבל זה לא מפריע להן להגיד – ביום שהוא יתגייס אני אמות".

3 דמויות שונות זו מזו ודומות זו לזו מרכיבות את הפסיפס שהסרט עשוי ממנו; אורלי החרדית שילדה בן ראשון אחרי שלוש בנות, דפנה הדתית-לאומית, אם לבת המצפה לבן בשעה שהיא מתמודדת עם אובדן אחיה שנרצח בפיגוע בעותניאל, ונעמה שנמצאת בטיפולי פוריות. הסרט עוקב אחריהן ברגעים הכי אינטימיים, הכי משפחתיים.

"שלושתן הדהימו אותי ברמת הכנות העצמית שלהן, באומץ שלהן וביושר הפנימי שמצאתי אצלן", מסבירה יעקבס-ינון את הבחירה בשלוש הגיבורות שלה מבין עשרות נשים שראיינה.

אורלי מתמודדת עם לחצים מצד בעלה שרוצה למול בעצמו את בנו על פי הכלל ש"מצווה בו יותר מבשלוחו" ועם ציפיותיהן של אמה וחמותה המקוות שהילד ייקרא כל אחת על שם אביה. אחרי שלוש בנות היא מבינה פתאום ש"ברית זו לא סתם שמחה; הבן שלי הוא החתן, אבל כואב לו".

"אורלי מייצגת בעבורי סמל לוותרנות", אומרת יעקבס-ינון, "אמנם הרשיתי לעצמי לצלם מרחוק את המריבה שלה עם חמותה על נושא השם, אבל כשראיתי אותה כמה דקות לפני הברית מתווכחת עם בעלה גבר הרגש האנושי על טובתו של הסרט והחלטתי לא לצלם. בדיעבד הסתבר לי שכל אחד מהם שכנע את בן זוגו לקרוא לילד על שם הסבא מהצד השני".

"המסירה הראשונה בחייו של תינוק היא תמיד למוהל. אחר כך יהיה זה לגן, לבית הספר, לצבא, לאשה, לפעמים גם חזרה לאלוהים", היא אומרת בסרט. דפנה מייצגת את העקידה; אחיה, שנרצח בפיגוע, מלווה אותה כשהיא בהריון עם בנה, ובסצנה מרגשת היא מנגנת עם בעלה ובתה שיר חסידי. התחושה היא שהחיים וההמשכיות חזקים מהכל.

נעמה מכניסה את הסרט לפרופורציות. בארבע השנים האחרונות היא עוברת טיפולי פוריות, והמצלמה מלווה אותה בתהליך החזרת העוברים, בתפילה, בטבילה במקווה, בציפייה לתוצאות, בכמיהה האין-סופית. החיבור של נעמה לנושא הברית הוא לא כאמא אלא בתהליך, בדרך לאימהות – בברית של בן של חברה שבה היא משמשת "קוואטר" (המוסרת את הילד אל הברית. נהוג לכבד בתפקיד זוג שעדיין לא נתברך בילדים, כדי שבזכות מצווה זו ייפקד בבנים. ר"ר).

"לצערי, החברה הדתית אינה מקבלת בצורה אמיתית נשים שאינן מצליחות להרות. או שיש רחמים או התנשאות, וכולם תמיד דואגים להשיא עצות", אומרת יעקבס-ינון. "הסכמתה של נעמה להיחשף נועדה לגרום לאנשים להבין מה עובר על אשה דתייה במצבה. טיפולי פוריות הם עדיין בגדר טאבו בחברה הדתית; אנשים לא אוהבים לדבר על זה. וכן, אני חושבת שנעמה גם מכניסה את הסרט לפרופורציות הנכונות. נכון, הברית היא רגע דרמטי וקשה, אבל בסופו של דבר זו שמחה. זה לא טרגדיה. אף אחד לא מת שם, זה רגע של חיים".

למה לא שילבת בסרט נשים ממגזרים נוספים?

"רציתי לתת דרך הברית פריזמת עומק של זווית נשית ביחסים עם אלוהים בתוך העולם האורתודוכסי. עד שלבים אחרונים בעריכה היתה לי התלבטות אם להכניס נשים אחרות, דווקא בגלל שאני מאמינה שיחסים עם אלוהים, בהקשר הזה, הם לא עסק של נשים דתיות בלבד, והם קיימים גם אצל נשים חילוניות או אצל מוסלמיות שמלות את בניהן. בסופו של דבר החלטתי אמנם להתמקד בנשים דתיות, אבל הנושא הזה כל כך רחב שוודאי שאפשר לבחון אותו דרך נקודות מבט נוספות".

העבודה על הסרט ארכה 3 שנים, שבמהלכן גיבשה את החומרים בתהליך מורכב וארוך. "עד שהחלטתי מה אני רוצה, כמה מהנשים כבר ילדו. זה שבוע שמאוד קשה להתחייב מראש על צילומים בו, כי מי יודע איך תעבור הלידה ואם בכלל תרצי לשתף פעולה. היתה אמא אחת שסיכמתי איתה על צילומים ובסוף היא התקשרה לבטל. גם שתי לידות של גיבורות הסרט הוחמצו בשל קשיים טכניים – אחת ילדה בשבת, והשנייה ילדה הרבה לפני התאריך המשוער – אבל בסופו של דבר הצלחנו עם הרבה מאמץ לסיים את הסרט".

את שלוש הכוכבות מלוות בפס הקול דמויות יהודיות מיתולוגיות – חנה, ברוריה, שרה, ציפורה, ונשים נוספות שאימהותן נידונה במקורות היהודיים. "זה יצר אצלי חיבור עם פרויקט הזיכרון בסרט שעשיתי בתקופת הלימודים", מספרת יעקבס-ינון. "אני מספרת בו על משפחת סבתי ועל 12 אחיה, שרובם כבר נפטרו, דרך הדודה הצעירה יוכבד בת ה-70 ודרך האח פריצי שנרצח בשנות ה-50 בנגב. לא הכרתי את פריצי, ואני שואלת בסרט – איך אפשר לזכור מישהו שלא מכירים?

"הזיכרון הקולקטיבי, הארכיטיפים, המסורות, הדמויות התנ"כיות שאני מנסה להביא בסרט 'ברית' כדמויות מהמיתולוגיה של כולנו – גם אותן לא פגשתי מעולם, אבל גדלתי על הסיפור שלהן מילדות. הזיכרון הוא יסוד יהודי עמוק שאני חשה אליו חיבור, למשל בהעמדה של הנשים המצולמות בסרט לצד דמויות מיתולוגיות, חוויות החיים עם הדמויות שאני 'זוכרת' – ויחד הם מעניקים לי פשר ומשמעות בנקודות שאני מעוניינת לבדוק".

עורכת הסרט היא אשת הקולנוע נואית גבע, שאילצה אותה להגדיר בצורה מדויקת את המסר שהיא רוצה להעביר. החיבור בין במאית דתיה לעורכת חילונית יצר דיאלוג מעניין, שבמהלכו גובשה צורתו הסופית של הסרט. שלבי העריכה הסופיים נעשו במקביל להריון נוסף של נורית; הפעם הראה האולטרה-סאונד בת.

"שמחתי שזו בת, שמחתי שאין ברית", היא אומרת, וממהרת לסייג את דבריה. "אם בסרט אני חושבת איך אפשר להפסיד את המילה, את האקט עצמו, הרי שכאמא טרייה לבת אני מנסה לחשוב איך אפשר לא להחמיץ את הברית כשאין מילה. מצד אחד, להיות אמא לבן זה לפעמים מזעזע, אבל כאמא לבת אני לא רוצה לפספס את הרעיון של הברית עם אלוהים. אני יודעת שאני רוצה לעשות לאלומה ברית, אבל מחפשת להמציא את רעיון הברית גם לבת כדי שזו לא תהיה סתם מסיבה של בורקסים".

שבועיים אחרי לידת בתה אלומה הוקרן 'ברית' בפסטיבל ירושלים בקטגוריית החוויה היהודית. עם תינוק

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines