עקידה מוסיקלית - ד"ר רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » עקידה מוסיקלית


עקידה מוסיקלית

מאת: ד``ר רחל קולנדר

פרשת העקדה היא מוקד לרעיונות רבים ועמוקים. לעקדה היתה השפעה רבה על העם בחיזוק אמונתו בה' ובנכונותו לכל קרבן על מזבח האמונה, לכן נשאר מעשה העקדה לזכרון לדורות, כאשר בכל דור הודגשו הבטים אחרים שלו, על ידי פיוטים ופזמונים שנוספו לתפילה.

שבעת השלבים בהשתלשלות האירועים סביב העקדה: הציווי, ההליכה מתוך שעבוד המחשבה והנפש, דו השיח בין אברהם ויצחק, המשקף קבלת מוחלטת של עול מלכות שמים, בנין המזבח ומעשה העקדה מתוך האהבה, מלאך ה', האיל, ולבסוף – השבועה והברכה – כולם באים לידי ביטוי בפיוטים ובתפילות שנכתבו במשך השנים ושובצו במהלך התפילה. דוגמה לכך מובאת במסכת תענית (ט"ו ע"א): "מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה". ואכן, אזכור נושא העקדה מופיע לא רק בתעניות ובתפילת שחרית של יום חול, אלא בולט במיוחד בזכרונות שבתפילות ראש השנה.

אחד הפיוטים הבולטים, שהתקבל בכל מנהגי עדות המזרח הוא "עת שערי רצון" של ר' יהודה בן שמואל עבאס, מהמאה ה-12. הפיוט מנצל מדרשים ודברי פרשנות הקשורים בסיפור העקדה ומתחבר לעיתוי שבו הוא מבוצע: "...אנא זכור נא לי כיום הוכח עוקד והנעקד והמזבח... זכרה לעדה...ושמע תקיעה...בא זמן ישועה". לחנים רבים חוברו לפיוט זה, בכל עדה על פי המסורת המוסיקלית שלה. מעניינת במיוחד היא מנגינת יהודי יוון, המשלבת מוטיבים ביזנטיים עתיקים שהותאמו לנוסח תפילת ימים נוראים. הקהילה היהודית ממשיכה לשמר לחנים עתיקים אלה, וכאשר במאה ה-19 הכנסיה הביזנטית גיבשה מחדש את סגנונה המוסיקלי, היא נדרשה ללחנים אלה, שהפכו לסגנון השליט בכנסיה היוונית.
עקדת יצחק הוא גם הסיפור המולחן ביותר מכל סיפורי התנ"ך. הוא הולחן בתקופות מוקדמות, הוא הולחן בתקופה הקלסית והרומנטית, והוא מולחן גם על ידי מלחינים בני זמננו. היצירות שאבו את השראתן מן הסיפור המקראי ונתלוו להן מסרים צורניים ופרשניים.

אחת היצירות המוקדמות היא האורטוריה (שהיא מעין אופרה על נושאים תנכ"יים ללא תפאורה ותלבושות) מאת המלחין אלסנדרו סקרלטי (1660-1725). מכיוון שמדובר ביצירה מתקופת הברוק, מודגשים בה המסרים הדתיים באמצעות רב-קוליות ומרקם עשיר, והמלים החשובות, לדעתו, מודגשות על ידי סלסולים וחזרות.

יצירתו של בנג'מין בריטן, "אברהם ויצחק", שנכתבה ב-1952, משלבת את התוכן המקראי עם טקסט מודרני, באנגלית, כאשר זמר אחד מגלם את שתי הדמויות העיקריות. גם האקורדים המלווים את הדמויות, למרות ההבדלים ההרמוניים והטונליים ביניהם, מקבלים משמעות אחידה, ובכך מסמלים את "וילכו שניהם יחדיו" – בלב אחד, שהוא המסר העיקרי של המלחין.
יצירה מודרנית אחרת, של המלחין איגור סטרוינסקי, היא הבלדה (מעין שיר-סיפור) "אברהם ויצחק" (1963), המיועדת לזמר בריטון ותזמורת קטנה. המיוחד ביצירה זו הוא שהטקסט מושר בעברית – שפה שלא היתה שגורה כלל בפיו של המלחין, והוא נעזר בין השאר בידידו סר ישעיהו ברלין, שתרגם את הטקסט והוסיף דברי פרשנות. תשעה עשר הפסוקים של הטקסט מובאים כאן בעשר יחידות מוסיקליות, המבוססות על שיטת שנים-עשר הטונים, כאשר בכל קטע ישנו שימוש בטכניקה אחרת של סולם הצלילים. כדי להדגיש מלים מסוימות חוזר עליהן המלחין, אבל אף פעם אין חזרה על החומר המוסיקלי, וכך ישנה זרימה והשתנות מתמדת של הצירופים המוסיקליים.

גם מלחינים ישראליים כמו צבי אבני, אהרן חרל"פ, נעם שריף, אריק שפירא, מנחם צור ואחרים כתבו יצירות ברוח נושא עקדת יצחק. ואולם, חלקם קישרו את הסיפור המקראי עם השואה או עם מלחמות ישראל, בשלבם לא רק טקסטים עכשווים (כמו למשל שיר של יהודה עמיחי), אלא גם מנגינות מן המסורת היהודית והזמר הישראלי.

אנו רואים, אם כן, שבהרבה יצירות קיים שוני בתפיסת הנושא, בדגשים על חלקיו ועל שלבי העקדה שהוזכרו לעיל, ובעיצובו. יחד עם זאת, למרות השוני בולט בכל אחת מהן הערך הדתי העמוק של ציות ללא ערעור לצו האלוקי הנמצא מעל לכל, גם כשהצו עומד בניגוד גמור לתפיסה ולהבנה האנושית.

מאת: ד"ר רחל קולנדר
פורסם לראשונה בעלון "השבת"

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines