שינון האלף-בית במסורת היהודית - רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » שינון האלף-בית במסורת היהודית


שינון האלף-בית במסורת היהודית

פרשת השבוע עוסקת בתאומים המפורסמים ביותר בהסטוריה היהודית, ואנו שומעים על העדפותיהם הדתיות והאינטלקטואליות עוד לפני הוולדם: "ויתרוצצו – כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר – יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתח עבודה זרה – עשו מפרכס לצאת" (רש"י). נראה, שהמדרש מתכוון לבתי מדרש שבהם נלמדו עיקרי הדת, וגם הועברו מדור לדור ממורה לתלמיד. ואם בלימוד אנו עוסקים, הרי שתחילת כל לימוד הוא בהכרת השפה ושמות אותיותיה.
שמות האותיות קיימים אצלנו ללא שינוי מימים קדמוניים, אך הם אינם נזכרים לא במקרא ולא בכתובות עבריות, וידועים רק מן התלמוד. ההנחה היא ששמות האותיות היו בתחילתם שמות לתמונות, ומהן התפתחו אחר-כך האותיות. וכך, בית – זהו בית, כמו האות שמוקפת משלושה צדדים; כף – כדמות כף לאכול בה; עין – כצורת עין, וכו'. לפי המסורת (סנהדרין כ"א א), נתנה התורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, ובעלי הסוד למדו את הלשון וציינו רמזים בצורת האותיות, בסדרן ובצירופיהן.
שינון האותיות לפי הסדר הקבוע שלהן, במנגינה נעימה המושכת את לב התלמיד, היווה משימה ראשונה במעלה בהקניית מיומנות הקריאה והלימוד בכל מסגרות החינוך של תפוצות ישראל. שיטות לימוד שונות נוסו במהלך הדורות, כאשר הבסיס לכך הוא דברי חז"ל במסכת שבת (ק"ד א). הגמרא מספרת על ילדים שבאו לבית המדרש והדהימו את החכמים בדברים "שכמותם לא נאמרו אפילו בימי יהושע בן נון". בדבריהם, הם מחברים את האותיות לזוגות, יוצרים משפטים מן השמות של האותיות, תוך יצירת רצף הגיוני המקל על הזכרון.
צירופים אלה הם עיקר שיטות הלימוד מאז ועד היום ב"חדר" ברחבי הפזורה היהודית. האות אלף, ולעתים גם האות בית, מהוות מעין "פסק זמן", בין האותיות החדשות הנלמדות, ולעתים מצטרף אליהן גם פזמון חוזר עם המלים "אהללה" או הללויה". מלים אלה הן קלות להיגוי ומבטאות שבח לבורא על שהמורה (וגם ההורה) זוכה למעמד זה של לימוד האותיות על ידי הילד הרך. אצל יהודי מרוקו, מוצגות האותיות החדשות בזוגות (ג-ד, ה-ו, וכו'), במנגינה מאוד פשוטה ודקלומית, כאשר בין הזוגות הללו מופיעה מנגינה מורכבת יותר, המושרת גם בתפילות, ועמה מושרות, בסדר הפוך, האותיות שכבר נלמדו. השינון משלב, אם כן, לחן מוכר עם חומר חדש, ומאפשר למורה ולתלמיד לבחון את הקליטה וההבנה תוך כדי הלימוד עצמו. לעומת זאת, אצל יהודי תימן, מהווה האות נון אות קבועה שחוזרת כבת זוג לכל אות חדשה המוצגת על ידי המורה. גם כאן יש שימוש במנגינה המוכרת לילד מן הליטורגיה.
בניגוד לשיטות הלימוד במזרח, בהן הודגש לימוד של צירופי האותיות, הרי שבאירופה נלמדו האותיות כחלק ממילים מוכרות, כאשר בכל פעם שהופיעה אות חדשה היא היתה פתיח של מלה שהתחילה משפט בעברית או באידיש. מנגינת הלימוד היתה לקוחה, כמובן מן הרפרטואר העממי המזרח אירופי, שגם הוא היה מוכר לילדים, ועל ידי לימוד האותיות נרכשה, למעשה, השפה העברית, לשון הקודש, שבה נלמדו התורה והמדרשים, גם אם היא לא היתה מקובלת בחיי היומיום. מעניין לציין שגם שיר ה"אלף בית" של נעמי שמר מנציח, בעצם, את השיטה הזו, תוך הקניית מושגים בסיסיים ושימוש בשתי האותיות הראשונות כפזמון חוזר.
סדר האותיות, הנקרא "סדר הישר", מהווה, אם כן, חומר גלם לא רק כדי לבטא את מחשבתנו ואמונתנו, אלא גם יסוד מוסיקלי עצמאי הנלווה ללימוד ומחבר את הילדים עם עולמם הרוחני והמשפחתי.

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines