החצוצרות ככלי מלחמה - רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » החצוצרות ככלי מלחמה


החצוצרות ככלי מלחמה

 המפרט הטכני והתפקודים השונים של החצוצרות מופיעים בהרחבה בפרשת בהעלותך. אחד השימושים של החצוצרה – בד"כ כזוג – הוא במלחמה, ע"י כהן משוח מלחמה – "והרעותם בחצוצרות ונושעתם מאויבכם" (י' ט'), כפי שהדבר מתממש בפרשתנו,

במלחמה מול מדין: "... פנחס... וחצוצרות התרועה בידו".

 

החצוצרה היא אמנם כלי נגינה, אך במקרא אופן הביצוע שלה הוא תרועה או תקיעה, ולא נגינה. החומר ממנו עשויות החצוצרות הוא מתכת, והן מוזכרות במקרים רבים בסמוך לשופר. החצוצרה מונצחת בקשת טיטוס ברומא - זוהי כנראה החצוצרה שהיתה במקדש (שמתוארת גם בכתבי יוסף בן מתתיהו), וכן מופיעות החצוצרות על מטבעות בר-כוכבא, שם הן קצרות ועבות. אלה היו כנראה החצוצרות הצבאיות.

התקיעה בחצוצרות תופסת מקום מרכזי ונכבד במהלך המלחמה, לחיזוק ידי הלוחמים, להפחיד ולהרתיע, להכריז על התקדמות הכוחות וכו'. אחד המקורות לכך היא מגילת בני אור בבני חושך. מגילה זו נתגלתה יחד עם עוד מגילות במערות קומראן שבצפון-מערב ים המלח. ע"פ הארכאולוגים, היא שייכת לדורות האחרונים שלפני חורבן בית שני. במגילה זו מתוארים סוגים שונים של חצוצרות ואופני תקיעה רבים ומפורטים, כאשר לכל סוג של פעולה צבאית יש חצוצרות אחרות, כך שחצוצרות הקרב משמשות למתן סימנים בהתאם לשלבים הטקטיים של המלחמה. בחצוצרות תקעו ששה כהנים, והם נמצאים בין יחידות הצבא בחזית. החצוצרות נושאות כתובות לפי תפקודן, והשוני באותות שהן משמיעות הוא בגובה הצלילים וביכולת העמעום והנמכת הצליל  (כפי שמוזכר גם במסכת כלים פרק י"א). החצוצרות המכונות "סדרי מלחמה" משמיעות "קול מרודד", כלומר קול שטוח ופשוט, וזהו סימן לסידור היחידות במחנה. לשם קריאת היחידות הקלות משתמשים בחצוצרות שהכתובת עליהן "מקרא אנשי הביניים". הסימן ללחימה עצמה ולהפלת חללים בקרב האויב ניתן בחצוצרות "תרועת החללים", והסימן ניתן ב"קול חד וטרוד" – כנראה צלילים גבוהים ומקוטעים. הכנת מארב מסמנים ע"י חצוצרות שעליהן כתוב "רזי א-ל לשחת רשעה", וצלילן מעומעם; וכן יש חצוצרות מיוחדות למרדף אחרי האויב וחצוצרות אחרות כדי להשיב את היחידות הלוחמות למקומן, כאשר הסימן הניתן הוא "בקול נח, מעודד סמוך", כלומר – צליל שקט ושטוח.

גישה שונה לעניין חצוצרות הקרב מביאים הרמב"ם והרמב"ן. הרמב"ם מתייחס  לכל עניין החצוצרות כמצוות עשה – זוהי מצוות עשה נ"ט, ולדעתו מהווה השימוש בחצוצרות הן במקדש והן במלחמה כמצווה אחת. כשם שהן באות לעורר שמחה במקדש כך תפקידן לעורר את השמחה והבטחון בה' כהכנה לתפילה בעת צרה ומלחמה. לעומתו, מדגיש הרמב"ן את העובדה שאין כאן ציווי של צפירות אזעקה ורגיעה, אלא דווקא ציווי של תפילה בכלל, ויתכן שהסימנים והצלילים השונים של החצוצרות הם רק משל לביטויים המוסיקליים וללחני התפילה השונים, הנקבעים ע"פ העיתוי וההקשר שלהם, כך שלפנינו הנחייה לדורות.

 

 

רחל קולנדר


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines