מעמדו המוסיקלי של שליח הציבור - ד"ר רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » מעמדו המוסיקלי של שליח הציבור


מעמדו המוסיקלי של שליח הציבור

מאת: ד``ר רחל קולנדר

בפרשתנו, מקבל עליו משה את השליחות, ובכך קובע את מעמדו כשליח ציבור. למרות העובדה ש"כבד פה וכבד לשון אנכי..." מבטיחו הקב"ה "ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך". ואכן, הקול הערב, ההגיה הנכונה וגם ידיעת חכמת הזמרה, מהוות את היכולות המוסיקליות הבולטות של שליח הציבור (מסכת תענית דף ט"ז עמ' א), לצד תכונות אישיות של יראת שמים, אהבת הבריות ועוד. זהו בעצם איש ביניים, בין הקהל והקב"ה.
מאז התהוותה של התפילה, היא היתה מסורה לכל אדם מישראל. ואולם, המתפלל שהיה בעל יכולת ביצוע טובה נתכבד להיות עובר לפני התיבה. בתקופת גלות בבל, היה זה כנראה הלוי, שזכר את התפילות והמזמורים מבית המקדש. מי שידע את התפילה מלמל אחריו בלחש או הקדים אותו, ומי שלא היה בקיא בתפילה יצא ידי חובה בהקשבה ובעניית אמן והללויה. תפקידו כשליח ציבור היה להקפיד שיתחילו ויסיימו ביחד, ויענו כאיש אחד. כך התקבלה דרך הביצוע של "שירת מענה", כאינטראקציה בין שליח הציבור שהוא הסולן, ובין קהל המתפללים.
בתקופה שלאחר התלמוד הפך שליח הציבור החובב לתפקיד בשכר, לצד התפתחות הפיוטים, שנקראו גם "חזנות". שליחי הציבור, שהיו בקיאים יותר מאחרים בנוסח התפילה, שידעו לחבר פיוטים חדשים, להתאים לחנים לפיוטים אלה ולבצעם בקולם הערב, כונו "חזנים". כך עוצב המושג "חזן" ונעשה שם נרדף לשליח ציבור ולבעל תפילה. כבר בתקופת הגאונים העריכו קול נאה, ובילקוט פסיקתא רבתי מצאנו, למשל, שעל הפסוק "כבד את ה' מהונך ומראשית תבואתך" (משלי ג, ט), אמרו "הונך=גרונך, כבדו ממה שחוננך, שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה".
במשך מאות שנים התריעו הרבנים נגד שליח הציבור-החזן שהבליט את קולו בלי להתייחס לכוונת התפילה, כאילו התפילה היא כלי שרת ללחן ולאיכות ביצועו. הדים רבים למחלוקת לגבי חשיבותו של המרכיב המוסיקלי, דהיינו הקול והנעימה בתוך התפילה, אנו מוצאים בספרות הרבנית. היו שהתנגדו לחזרות או להשמטות של מילים, אחרים התנגדו להארכה בתפילה ולמינוי שליחי ציבור שאינם ראויים ואינם מבינים את פירוש המילים, וגינו את אלה עושים תפילתם זמרה אך ורק כדי להשמיע את קולם הנעים, ואין להם כוונה אמיתית בתפילתם. אלחריזי, בספרו "תחכמוני", שער כ"ד, אומר: "החזנים לא יבינו מה ידברו והעם לא ידעו מה שהחזנים יאמרו... ולא ידעו אם הוא משבח או כלב נובח ואם הוא משורר או חמור נוער... וכאשר האריך פיוטיו, יש מקצת העם אשר ישבו, ומהם ישנו שנת עולם ושכבו, וקצתם ברחו ולא שבו ובית הכנסת עזבו". גם ר' יונתן אייבשיץ, מאות שנים מאוחר יותר מבטא תוכחה כלפי מי ש"אין להם כוונה ופנייה לשם שמיים כלל וכל ענייניהם רק לשורר ולהמתיק הנעימה".
לעומתם, הרב עובדיה יוסף ("יביע אומר", כרך ו' סימן ז' עמ' י"ח-כ"א) מביא את דעת קודמו, הרשב"א: "שאם הש"צ הזה שמח בליבו על שנותן שבח והודאה להשי"ת בקול ערב ובנעימה ושמח מתוך יראה, תבוא עליו ברכה, שהרי אחד מהדברים המחויבים למי שמורידין לפני התיבה הוא שיש לו נעימה וקולו ערב". פשרה כזו, בין היכולת המוסיקלית וכוונות התפילה מבטא גם ר' אליהו הכהן, בספרו "שבט מוסר", עמ' 82: "... יבחר את הניגונים המכניעים את הלב. פיוט ראוי וניגון מתאים סגולתם שמכניסים יראת ה' בלב השומעים ומעוררים לבם אל התפילה".
שליח ציבור אמון, אם כן, על הפירוש של תפילות, מוסר ומשמר את הנוסח לדורות הבאים, ומהווה שתדלן בין המתפללים לבין קונם. הוא ממלא תפקיד נכבד בין כתלי בית הכנסת ובחיי התרבות והחברה בעם ישראל.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines