שירת עשרת הדברות - - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » שירת עשרת הדברות


שירת עשרת הדברות

מאת: ד"ר רחל קולנדר

שבת יתרו מכונה בפי קהילות רבות כ"שבת יקרה" (שבת יקורתא), כיוון שמופיעים בה מעמד הר סיני ועשרת הדברות. דיון בקריאת עשרת הדברות מופיע כבר בגמרא, ומוזכר, למשל, במסכת ברכות דף י"ב ע"א. אלא, שכיוון שאין לנו מידע לגבי לחני התפילות והקריאות, נחלקו הפרשנים והפוסקים גם בעניין קריאת עשרת הדברות בשלושת הפעמים שבהם הם נקראים: בשבת יתרו, בשבת ואתחנן ובחג השבועות.

כידוע, קיים במסורת הקריאה בתורה טעם עליון וטעם תחתון, ומעידים על כך כתבי יד עתיקים שנמצאו בגניזה בקהיר. ההבדל בין הטעמים אינו רק הבדל מוסיקלי, אלא גם חלוקת פסוקים מיוחדת, על מנת להדגיש את הטקסט. חלוקה כזו אנו מוצאים בפירוש ה"חזקוני", המבחין בין הקריאה בעצרת לקריאה כסדרה: "...אבל בחודש שבט כשקורין בפרשת יתרו כשאר שבתות השנה קורין לא יהיה לך וזכור בנגינות הקטנות לעשות מכל אחת מהן ד' פסוקים, ודברות לא תרצח...לא תענה קורין בנגינות הגדולות לעשותן פסוק אחד...". הנגינות הקטנות והגדולות הן, אם כן, הפרזות המוסיקליות המחלקות את הטקסט, בעזרת מנגינות הטעמים, על פי התוכן ולא על פי חלוקת הפסוקים שבתורה.
גם היבט הלכתי מתלווה לצד המוסיקלי של קריאת עשרת הדברות.

בשו"ת "משאת בנימין", במאה ה-16, אנו מוצאים הנחייה לקרא בשבת יתרו ובשבת ואתחנן בטעם תחתון, וזהו המנהג בכל ארץ אשכנז ופולין. לעומת זאת, על פי "כף החיים", קריאת עשררת הדברות בכל מעמד נעשית בטעם עליון, אבל בקריאת התורה ביחיד, בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום ובדרך לימוד, הקריאה היא בטעם תחתון. ההבחנה המוסיקלית מתייחסת, אם כן, לא רק למועד הקריאה במעגל השנה אלא גם למעמד עצמו – בציבור או ביחיד. כך גם ב"משנה ברורה": בשבת יתרו קוראים בטעם תחתון, ויש נוהגין תמיד בעליון, ורק היחיד קורא לעצמו בתחתון. אפשר לומר שהמנגינה הנלווית לקריאת התורה "יונקת" את משמעותה לא רק מן התוכן, שבמקרה שלפנינו הוא זהה בכל האירועים, אלא בעיקר מן השיתוף והלכידות של כל הקהל, וכתוצאה מכך - מן החגיגיות של האירוע.

בקהילות אחדות מציינים את עשרת הדברות לא רק בשינוי בטעמי המקרא ובעמידה על הרגליים בעת הקריאה, אלא גם בהוספת פיוטים במהלך התפילה. הדבר בולט בעיקר בחג השבועות, שבו נוהגים לקרא פיוט על עשרת הדברות המיוחס לרבי סעדיה גאון. שפת הפיוט – בערבית-יהודית, ומנגינתו העממית המבוססת על לחנים שלמדו היהודים מן הסביבה הנוכרית, מגבירים את הבנת התוכן גם לאלה שאין העברית שגורה על פיהם, וכך מובנים להם דברי האגדה והמדרש המצוטטים בפיוט. אצל יהודי לוב קוראים בתפילת שחרית בשבועות, לפני קריאת התורה, את ה"כתובה", שעניינה השידוך בין כנסת ישראל לבין התורה והאלוקים. גם כאן מושרת הכתובה בשפת העם (בספרדית-יהודית), כדי שכל הקהל יבין את תכנה.

לעומת זאת, אצל הקראים, למשל, עוצרים בשבתות יתרו וואתחנן לפני עשרת הדברות ומוסיפים קטע שהוא צירוף פסוקים וכן פיוט של ר' שמחה הלוצקי. מנגינתם של קטעים אלה היא ייחודית, ואינה מופיעה באף קטע אחר במהלך התפילות במעגל השנה.
באחדות מקהילות ישראל מציינים את שבת יתרו בסעודה מיוחדת, המכונה "סעודת יתרו". יהודי תוניס, למשל, נוהגים לערוך סעודה כזו ביום חמישי שלפני שבת יתרו, להגיש מטעמים מיוחדים, כגון יונים, ולזמר פיוטים שעניינם תרי"ג המצוות.

הלחן המיוחד והמנהגים שהתקבלו לשבת יתרו הם, אם כן, הדרך לציין את חגיגיות מתן תורה ולחבב את המצוות על קהל השומעים.

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines