ה"אקדמות" – תורה ולחן מסיני - ד"ר רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » ה``אקדמות`` – תורה ולחן מסיני


ה"אקדמות" – תורה ולחן מסיני

פיוט האקדמות נקרא כך ע"פ פתיחתו - "אקדמות מילין". הוא נתחבר בוורמיזא, לפי האקרוסטיכון שבסופו ע"י ר' מאיר בן ר' יצחק ש"צ, שהיה בן זמנו של רש"י, כלומר - בסביבות המאה ה-11, בזמן מסעי הצלב. לא ברור מי היה אותו ר' מאיר, המכונה גם "ציר נאמן", והסטוריונים אחדים אף הניחו שמדובר בר' מאיר בעל הנס, הקבור בטבריה, שהיה מלומד בניסים וחלקם נרמזים בפיוטיו.

הפיוט עוסק בשבח גדלות הקב"ה, ומושר ע"י עם ישראל מול אומות העולם. הקשר של הפיוט לחג השבועות הוא התורה, המתוארת כמתנה הגדולה ביותר שקבל עם ישראל ממי שגם עתיד לגאול את עמו גאולה שלמה. הפיוט כתוב בארמית, ויתכן שהוא שריד למנהג קדום של תרגום התורה לארמית, כדי שגם פשוטי העם שלא ידעו עברית, יבינו את הנאמר. וכך, גם כשמנהג התרגום נפסק, עדיין נשמר פיוט האקדמות, בזכות היותו מושר, כזכר לאותו מנהג.

על חשיבות הפיוט אנו למדים לא רק מתוך תיעוד הפולמוס שהתעורר בקהילות אחדות סביב זמן אמירתו - לפני קריאת התורה או במהלכה - אלא גם מהעובדה שבזמן ביצועו ספר התורה כבר מונח על השולחן, מוכן לקריאה, וכן מן ההקפדה על ביצועו במנגינה קבועה המיוחדת רק לו.

הניגון של האקדמות הוא קדום ביותר. כראוי לשיר שבח, המנגינה המיוחדת לפיוט זה נחשבת בכל הקהילות כמנגינה חגיגית, המשרה אווירה של רוממות קודש, והיא מבוצעת בשירת מענה בין שליח הציבור וקהל המתפללים. אפשר לומר, שלפנינו נוסחה מלודית מיוחדת במינה, המכילה, ע"פ מבנה הטקסט, שתי יחידות מוסיקליות, המקבילות לשורה טקסטואלית. שתי יחידות אלה חוזרות על עצמן כמספר שורות הטקסט. בנוסף למרכיב זה יש לציין את המרווחים המצומצמים במנגינה, ויתכן מאוד שאלמנטים מוסיקליים אלה מצביעים על שורשים מזרחיים עתיקים. כל זה, למרות העובדה שהפיוט חובר באירופה ויתכן שהמשורר, שהיה גם חזן, חיבר את הלחן ע"פ הסגנון שהיה מוכר בזמנו, או שהתנגנה מנגינה כלשהי בראשו ועל פיה חובר הטקסט.

על פי חוקרי המוסיקה היהודית, כמו למשל א. צ. אידלסון, לפנינו דוגמה מובהקת לאחת מכתריסר "מנגינות מסיני", לצד "כל נדרי", "עלינו לשבח" בימים נוראים, ועוד. מנגינות אלה עוצבו בימי הביניים בצפון מזרח גרמניה (וורמיזא, מינץ וכו'), ומאופיינות במערכת הצלילים שלהם ובתבניות הקצביות המיוחדות, היוצרות זיקה ברורה למשקלים הספרותיים של הטקסטים. המיוחד במנגינות הללו הוא יכולתן לקלוט חידושים ותוספות, אשר מצטרפים אל המנגינות המקוריות, אך לא משנים את צביונה אלא להיפך – ממשיכים ומשמרים אותה. נראה שהמנגינות הללו, במקורן, אכן היו בעלות אופי מזרחי ולא הושפעו מן המסורת הגרמנית הנוכרית, כיוון שזו לא היתה עדיין מגובשת. לפיכך אפשר למצא קשר בין מנגינת האקדמות האשכנזית לבין קריאת תהילים ע"י יהודי תימן או פרס (כמו בדוגמה שמביא אידלסון בספרו "מוסיקה יהודית", עמ' 156-160).

מקומו המכובד של פיוט, על נוסחתו המוסיקלית המיוחדת, משקף, אם כן, לא רק את הייחודיות הקהילתית של הנוסח האשכנזי, אלא את האחדות הבין-קהילתית ואת שרשיה העתיקים של מסורת התפילה היהודית.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines