שירה ושאול אצל בני קורח - - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » שירה ושאול אצל בני קורח


שירה ושאול אצל בני קורח

העובדה ש'בני קורח לא מתו' מופיעה אמנם בפרשת פינחס, אך קשורה לפרשתנו. מדובר בשלושה בני קורח, אסיר, אלקנה ואביאסף, שנמצאים בדילמה מוסרית: מחד, אם הם מתערבים במחלוקת לכבודו של משה, הם מבזים את אביהם, ואם אינם מתערבים לכבודו של משה, הם עוברים על מצוות התורה (מעם לועז וילקוט שמעוני בפינחס תשעג). פרשני המקרא בעניין בני קורח מבטאים היטב את דמותם הערכית, ואפשר למצוא אצלם שני הבטים שונים:

א. חלק מהמפרשים אינם מייחסים חטא כלשהו לבני קורח, ולכן האדמה כלל לא בלעה אותם. נראה שהם כלל לא 'התפקדו' למפלגתו של אביהם, ועמדו מן הצד ועשו תשובה בלבם. את תשובתם זו הפכו לשיר שבח והלל – כפי שמופיע בדברי הימים ב כ' י'ד-כ'א: '...ומן בני הקרחים להלל'. בעוד שהקולות האיומים שנשמעו סביבתם היו אלה של האדמה שפצתה את פיה ו'אשר סביבותם נסו לקולם', הרי שהם 'עמדו באוויר ואמר לישראל ברוח הקדש' (רש'י בתהילים מ'ו ג). קולות אלה יהפכו בפי בני בניהם לשירת ההלל והשבח שבמקדש, ובני קורח לא רק ישתתפו בשירה, אלא אף ילמדו ויפקחו על הוראת המוסיקה ועל עתודת הלוויים המשוררים.

ב. מפרשים אחרים מייחדים לבני קורח את הצטרפותם לעדת אביהם, ולדעתם הם אכן נבלעו באדמה, אך באותו רגע חזרו בתשובה ונצלו. בפרושו של הרב שך לפרשת פינחס, בספרו 'מראש אמנה', הוא אומר (ע'פ ילקוט שמעוני תהילים תשמט), שבני קורח כבר היו במדור השביעי של גהינום, ולא יכלו לומר שירה בגלל האש ולכן שוררו אותה בליבם, וכך בזכות השירה ולא בזכות מעשיהם נגאלו, וזאת – כדי לתת שבח לקב'ה. בני קורח נמצאים, אם כן, בפינה נפרדת בגהינום (סנהדרין ק'י עמ' א), והצירוף המיוחד הזה של שירה וגהינום יוצר ביטוי המשלב מלל ומנגינה, תיאור הסטורי ושבח כאחד.

בני קורח לא רק שלא מתו, אלא שהפכו את תשובתם לשירה ולשיר ידידות. הם נחשבים למשוררים חשובים וכלולים בין עשרת המשוררים שבספר תהילים, וברבים מן המזמורים שחברו מוזכר – לעיתים בבירור ולעיתים ברמז – עניין המחלוקת והעונש של קורח ועדתו. לדוגמה, הפסוק 'רחש לבי דבר טוב' (מ'ה ב) מרמז על כך שלבם אכן רחש שירה ותשובה; 'נתן בקולו תמוג הארץ' (מ'ו ז) מזכיר את האירוע הטראומטי במדבר; 'אך אלקים יפדה נפשי מיד שאול' (מ'ט טז) מתחבר להצלתם מן העונש; בפרק מ'ז, שנאמר לפני התקיעות בראש השנה יש איזכור רב של 'ארץ', 'קול רנה' ומלכות ה', וכך גם במזמורים אחרים המיוחסים להם.

שירתם של בני קורח, שבטאה את רחשי לבם בעת המחלוקת, והושרה ממעמקי השאול או לצד פי האדמה, הפכה לשירת קודש של כלל עם ישראל. היא מבטאת לא רק את העבר אלא בעיקר את היסודות הרוחניים והרעיונות של שבח והלל לבורא עולם (רש'ר הירש). אשר למנגינה – אין ספק שמדובר בעושר מוסיקלי שלצערנו לא תועד, ואשר משתקף בכותרות המגוונות של המזמורים, כגון: 'למנצח', 'משכיל', 'שיר מזמור', 'על שושנים'.               
 
 
 
 
 

רחל קולנדר 
 
 
 
 
 
 
 

רשימת התגובות  
יפה - רון, 23/06/2006 ASUL0@WALLA.COM
חמוד מאוד וכל הכבוד תמשיכו ככה בכל שבוע.

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines