שירת ההלל - ד"ר רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » שירת ההלל


שירת ההלל

מאת: ד'ר רחל קולנדר

 

שמחה, הקשורה לרגלים, מוזכרת בכתובים פעמיים - בשבועות ובסוכות. הסיבה לכך היא שבתקופה שבין שבועות לסוכות הביאו ביכורים וקראו בשמחה ובלחן מיוחד את פסוקי הקטע המכונה 'וידו ביכורים'. אולם, כשהביאו את הביכורים אחר סוכות ועד חנוכה, כבר לא היו קראו את הפסוקים הללו, כיוון שכבר חלף זמן השמחה המסתיים בסוכות.

המועדים נקשרים ל'ושמחת בחגך' לא רק בתורה. גם לפי ילקוט שמעוני הם מכונים 'ימי שמחה ותענוג' (דברים תתנ'ה), ומכיוון שהשמחה והשירה כרוכות זו בזו, הרי שבכל שמחה יש שירה ('להרים בקול שמחה', דברי הימים א' ט'ו ט'ז). אחד הביטויים של שמחת החג הוא שירת ההלל, הנקרא 'הלל המצרי', כיוון שזוהי השירה האמיתית ואמירת התודה לקב'ה. ואכן, המשותף לחג השבועות ולחג הסוכות שהזכרנו לעיל הוא שבשניהם יש שמחה אמיתית ושלמה, וזהו ההלל השלם (על משמעות ההלל בפסח נדון בהזדמנות אחרת).

במסכת פסחים (דף קי'ז ע'א), וכן במקורות מאוחרים אחרים (למשל ב'לחם משנה' בהלכות חנוכה לרמב'ם), אנו מוצאים שנביאי בית ראשון תקנו את אמירת ההלל 'על כל פרק ופרק ועל כל צרה שלא תבוא עליהם'. ואולם, לגבי אופן הביצוע של תפילת ההלל לא ניתן פירוט, פרט לעובדה שהוא מושר כשירת מענה: '...מתחיל ואומר הללויה וכל העם עונין הללויה...וחוזר ואומר הללו עבדי ה' וכל העם עונין ההללויה...' (רמב'ם הלכות חנוכה פ'ג הלכה י'ב), וכך הלאה מאה עשרים ושלוש פעמים 'הללויה', ורק בראשי הפרקים חוזר הקהל על תחילת הפרק ולא עונה 'הללויה'. מן התיאור הזה אפשר להניח שלמרות שהמנגינה שבה הושרה תפילת ההלל אינה מוזכרת, היא היתה חגיגית ועשירה במוטיבים מלודיים בעיקר בפסוקי החזן. לכל אחד מן הפרקים היתה כנראה מנגינה משלו, ולכן גם הפזמון החוזר של הקהל - ה'הללויה' - הושר בכל קטע במנגינה קבועה אחרת, הן כדי לגוון והן כדי לתת ביטוי לתכנו של הקטע.

במשך השנים התקבלו מנהגים שונים לגבי מנגינות ההלל בציבור בבית הכנסת, כאשר כל קהילה מאמצת לעצמה לחנים ודרכי ביצוע, תוך שימור שירת המענה לפחות בחלק מן הקטעים. בחלק מן הקהילות מושרים קטעים שלמים על ידי כל הקהל בעוד קטעים אחרים נאמרים בלחש ורק פסוקים אחרונים מושמעים בקול על ידי החזן; בקהילות אחדות חוזר הקהל על פסוקים שנאמרו על ידי החזן, ובקהילות אחרות מבוצעים הקטעים לסירוגין: פסוק אחד על ידי החזן ופסוק שני על ידי הקהל.

 

בקהילות יוצאי אירופה לא מוכרת מנגינה עתיקה, מסוג 'לחנים מסיני' לתפילת ההלל, ולכן ניתן חופש יצירה נרחב להלחנת קטעים שלמים או אפילו לפסוקים נבחרים, ושיבוץ מנגינותיהם, ישנות כחדשות, במהלך התפילה. ואולם, מעניין לציין שבמסורות מזרח אירופה אפשר לחלק  את תפילת ההלל לשנים, על פי האופי המוסיקלי שלה: החלק הראשון, עד סוף הקטע 'אהבתי' הוא מינורי, במנגינות ליריות, ואילו החלק השני, החל מ'מה אשיב' הוא שמח יותר, מגוון וקצבי.

מסתבר שלמרות שאין לנו מערכת לחנים וחלוקת תפקידים קבועה ואחידה בתפילת ההלל, הרי שאופן הביצוע בקהילות השונות משמר ונותן ביטוי לשירה לשמחה שהם עיקר ההלל, ויהי רצון שנזכה לשיר שירת הלל בתודה ובשמחה.   

 

 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines