כוחו של הניגון בפיוטי הסליחות - ד"ר רחל קולנדר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » כוחו של הניגון בפיוטי הסליחות


כוחו של הניגון בפיוטי הסליחות

 מאת: ד'ר רחל קולנדר

'סדר הסליחות' שחלק מאיתנו כבר אומר מאז ראש חודש אלול באשמורת הבוקר, הוא רצף קטעי תפילה המתכוון בעיקר לחודש אלול ולעשרת ימי הרחמים, אך המושג כולל גם סליחות שאומרים בימי צום ופורענות לכלל הציבור. תוכנם של הסליחות בד'כ אחיד – קריאה לתשובה, בקשת סליחה ורחמים על החטאים ותקווה לגאולה, כאשר י'ג המידות מהווים את היסוד של כל הסליחות.

שורשיה של תפילת הסליחות בתקופת הימים הנוראים בקרב העדות השונות נעוצים בעבר הרחוק, והיא מכילה חיבורים מתקופת התלמוד (כגון 'עננו אבינו עננו...'), מימי הגאונים, מתקופת הפיוט הארץ-ישראלי, מימי הביניים (רש'י ורשב'ם), וכן מתקופות מאוחרות יותר. בפולין ובאוקראינה, למשל, הורחב אוסף הקטעים בצורה משמעותית לאחר פרעות ת'ח-ת'ט. חלק מהפייטנים הנציחו את שמותיהם בשיטת האקרוסטיכון. מבנה הפיוטים ע'פ מספר שורות קבוע וחריזה במהלך הבתים חוזר על עצמו בתבניות קבועות לאורך הפיוטים ('שניה', 'שלישיה', פזמון וכו').

הטקסטים של הסליחות שונים מעדה לעדה. חלק מהם קבועים לכל לילות הסליחות, ואחרים משתנים מערב לערב. גם מנהגי הביצוע שונים, כאשר בכולם הדגש הוא על הפן המוסיקלי, ע'פ הפסוק 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה'. יעקב יהושע בספרו 'ילדות בירושלים הישנה' מתאר זכרונות מלילות הסליחות בירושלים: '...בקעו קולותיהם של החזנים הנודעים...שאמרו את הסליחות בנעימה מתוקה...שהרנינה את ליבות המתפללים... פיוט פיוט וטעמו הערב...אך היו מהם גם פיוטים עצובים...'. ואכן, מנגינת הסליחות היא יחודית, ומכילה בכל קהילה רמזים ללחנים מתוך תפילות הימים הנוראים, כך שהיא מכינה את האווירה: אצל הספרדים משולבות מנגינות רבות של ראש השנה; אצל האשכנזים חצי קדיש לאחר 'אשרי' נאמר במנגינת קדיש במוסף של ראש השנה, וכו'.      

המאפיין המוסיקלי החשוב והבולט בסגנונות השונים מתבטא בשימוש נרחב באלמנטים ניגודיים בכל התחומים האפשריים: עצמה, מהירות, משקל, גוון, ומלודיה. אנו מוצאים גיווני קול רבים, רצ'יטטיב דקלומי דחוס לצד מליסמתיות עשירה (סלסולים רבים) במגוון של צלילים ובוריאציות רבות, פיתוח מלודי מצומצם המהווה מנוף להתפתחות מלודית רחבת מימדים בהמשך, שינויים דרמטיים בכיווניות של המנגינה החל מקווי עליה תלולים ועד ירידות למיניהן, וכן שילוב אינטגרלי של יצירות חזנות מפורסמות. א. צ. אידלסון מצביע על תופעה מעניינת הקושרת את המנהגים המוסיקליים לתולדותיהן של הקהילות ברחבי הפזורה היהודית: ככל שהקהילות נהנו מיותר חופש וזכויות כך הצטמצם המגוון המוסיקלי שלהן, ולעומת זאת, קהילות שסבלו מלחץ ודיכוי, לא רק שהפיוטים מגוונים ורבים יותר, אלא שגם הרפרטואר המוסיקלי שלהם עשיר יותר, ולחנים רבים שחוברו לקטעי הסליחות אומצו באותן קהילות גם לתפילות אחרות. שתי דוגמאות מובהקות לכך הן, לדעתו, הסליחות של יהודי ספרד מחד ושל יהודי מרכז אירופה, מאידך. אצל יהודי ספרד חל תהליך הרחבת רפרטואר הסליחות, שהיה מצומצם למדי בתקופת תור הזהב בספרד, אך הורחב עם הגירוש בעיקר במזרח ובצפון אפריקה. לעומתם, ליהודי איטליה וגרמניה היה רפרטואר עשיר של טקסטים ולחנים, אך הם הלכו ונשכחו ככל שהתפשטה האמנציפציה באמצע המאה ה-19. 

גם אם אין אנו יודעים מי היו המלחינים של פיוטי הסליחות, אין ספק שהלחנים מעוררים לתחינה ותשובה, והלוואי שיתקבלו ברצון רינתנו ותפילתנו. 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines