לחפור את התנ"ך / יצחק מייטליס - - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » לחפור את התנ``ך / יצחק מייטליס


לחפור את התנ"ך / יצחק מייטליס

מאת:

על מקרא וארכאולוגיה; דיון ועיון במקרא מנקודת מבט ארכאולוגית, בליווי תמונות ומפות, מפתח ותקציר באנגלית; המחקר מוכיח את אמיתות הסיפור המקרא בניגוד לארכאולוגים המנסים לקעקע זאת; המחבר, ד'ר ומרצה לתנ'ך, גיאוגרפיה ולימודי ארץ-ישראל במכללת הרצוג

 

על המתח בין הארכאולוגיה לתנ'ך

הדיון על המהימנות ההיסטורית של התנ'ך, בעיקר של ספרי התורה ושל חלק מספרי הנביאים הראשונים מתנהל כבר מראשית תקופת ההשכלה באירופה. על אף הוויכוח האקדמי סביב המקרא שעיקרו לשוני וספרותי, ראשוני הארכאולוגים של ארץ-ישראל ראו בפרקים ההיסטוריים של התנ'ך שיקוף של אמת היסטורית במידה זו או אחרת, אף כי לא כולם קיבלו את הפרטים במלואם. לא היו ויכוחים גדולים על קיומם של אבות האומה, לא היו דיונים סוערים על יציאת מצרים, אם כי היו שחיפשו אחר סיבות טבעיות לקריעת ים סוף. כך או כך ברור היה לכולם שבני ישראל נכנסו לארץ מעבר הירדן לאחר הנדודים במדבר. הוויכוח הגדול שהתנהל עד לשנות השישים של המאה העשרים עסק בשאלת הדרך במדבר ואופן הכניסה לארץ-ישראל; במסגרתו הועלו שאלות כגון: האם נכנסו במבצע צבאי מקיף, כפי שמתואר בספר יהושע או בחדירה אטית והדרגתית והתנחלו ברחבי הארץ. על ימי דוד ושלמה, לעומת זאת, לא התנהל ויכוח כלל.

 

אולם בשלהי המאה העשרים החלו לנשב רוחות חדשות-ישנות מכיוון אוניברסיטאות באירופה שהשפיעו על חוקרים ישראלים, ואלה הלכו שבי אחר המגמות שהתפתחו במוסדות אלה. במהלך שנות השבעים ובראשית שנות השמונים הלכו לעולמם אחרוני דור המייסדים של הארכאולוגיה בארץ-ישראל ואת מקומם תפס דור חדש של חוקרים שחלקם ניסה להתוות כיוון חדש, שהוביל אותם, כך נדמה, לדרך ללא מוצא.

 

הם ביטלו את הממד ההיסטורי במקרא ברובו כ'עפרא דארעא'. ספרי התורה, יהושע, שופטים, שמואל וחלק מספר מלכים הפכו בעיניהם לסיפורי עם שבהם אין כמעט גרעינים היסטוריים. הכלל היה שככל שהתקופה קדומה האמת ההיסטורית המיוחסת לה מועטה, ושניתן לייחס מידה מסוימת של אמת היסטורית רק לאירועים שלהם יש אזכורים במקורות חוץ-מקראיים, קרי: אשור, בבל ומצרים.

 

האומנם יש בכוח הממצא הארכאולוגי לבטל את הנתונים ההיסטוריים המובאים בתנ'ך? שאלה זו מעסיקה רבים מלומדי התנ'ך. אולם בשל גישת כמה ארכאולוגים המתנכרים לתנ'ך, חלק גדול מהם מתעלם מן הארכאולוגיה ואילו חלק מהארכאולוגים משתדל להתעלם מן המקרא, ואינו מזכיר או מצטט פסוקים מן התנ'ך גם במקומות שהדבר מתבקש.

 

הנתק שנוצר בין שני התחומים שפעם השיקו והתחברו זה לזה, מתרחב והולך. קבוצת החוקרים המכונה 'שוללי המקרא' או 'מכחישי התנ'ך' כורתת למעשה את הענף שעליו היא יושבת, שהרי עיקר ההתעניינות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל נובעת מהרצון לחשוף ולהבין את התנ'ך טוב יותר. התנ'ך הוא שקושר את היהדות כמו גם את הנצרות לאתרים הארכאולוגים בארץ-ישראל. ארכאולוגיה מקראית ללא מקרא, היא עוד ענף בחקר תרבות האדם המעניין אנשים ספורים בלבד.

 

האם הדבר מחויב המציאות?

 

חיבור זה בא לבדוק בכלים ארכאולוגיים באיזו מידה קיים עימות בין המקרא לבין הארכאולוגיה. בנושאי תואר דוקטור בארכאולוגיה מטעם אוניברסיטת תל אביב ובהיותי מורה לגאוגרפיה ולתנ'ך, אינני סובר שקיימת סתירה מהותית בין שני התחומים. לא התגלה שום ממצא בעל משמעות המצביע על סתירה כלשהי. להפך, דווקא המחקרים בשנים האחרונות מחזקים את הקשר בין הממצא החומרי שהתגלה בשנים האחרונות למקרא. נדמה שהבעיה נובעת, מפרשנות שגויה של הממצא הארכאולוגי, לעתים הדבר נובע ממגמתיות של החוקר, שאף נכון להתעלם מנתונים ארכאולוגיים, כדי לבסס את פרשנותו ואת תפיסת עולמו.

 

במוקד הספר יעמדו תולדות הרי יהודה – מרכזו של עם ישראל במשך דורות רבים, החל מ'תקופת האבות' ועד לחורבן הבית הראשון. החלק הראשון יוקדש לארכאולוגיה בלבד. הוא יסקור את הממצאים הארכאולוגיים בהרי יהודה, ויתבסס על עבודת הדוקטור שלי המסכמת עבודת שטח מרובה שביצעתי ברחבי הרי יהודה, וניתוח מחקרים של חוקרים אחרים בתחום. השתדלתי לא להעמיס פרטים רבים מדיי מתחום הקרמיקה והארכיטקטורה, כדי שלא להכביד על קורא מן השורה שעלול להישאר מתוסכל כמי שמרוב עצים אינו רואה את היער. ואף על פי כן עשויים הנתונים הארכאולוגיים והגאוגרפיים המפורטים לתרום לכל הרוצה להעמיק עד ליסודותיו של המחקר הארכאולוגי. נתונים אלה מבססים את טיעוניי במגוון הנושאים המוצגים בכל חלקי החיבור (עם זאת, אם ירצה הקורא, ידלג על חלקו הראשון של הספר וייגש ישירות לחלק ב', שממנו ואילך מודגשים האופי ההיסטורי ונקודות המגע בין הארכיאולוגיה לתנ'ך).

 

אני תקווה שספר זה ימלא את ייעודו, יקרב את הארכאולוגיה ללומדי התנ'ך ויעמידו ככלי עזר ראשון במעלה להבנת הראליה של התקופות המקראיות. בד בבד יעמיד את המקרא במקומו הראוי בעיקר בעיני מי שפוסח על שתי הסעיפים.

מדוע דווקא הרי יהודה?

 

הרי יהודה פשוטים במבנה הגאוגרפי שלהם ומבודדים מהאזורים השכנים. הם משתרעים על פני אזור גבוה המגיע לכ-1000 מ' מעל פני הים (באזור חברון) ומוקפים ממזרח ומדרום במדבריות: מדבר יהודה והנגב. זהו אזור טרשי והפוטנציאל החקלאי שלו מצומצם ודל. פרשן המקרא הגדול רבי שלמה יצחקי (רש'י) ציין: 'אין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון' )רש'י: ד'ה שבע שנים, במדבר יג, כב), והרי זה פלא, דוקא ב-


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines