מ"הבה נגילה" ועד "שבחי ירושלים" - יעל בדיחי - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מ``הבה נגילה`` ועד ``שבחי ירושלים``


מ"הבה נגילה" ועד "שבחי ירושלים"

מאת: יעל בדיחי

ידוע סיפורו של טדי קולק אשר ביקש מגיל אלדמע ש'השירה הציבורית' בזמן מנין הקולות בפסטיבל הזמר תשכ'ז, תהיה משירי ירושלים. הוא לא ידע אז שבקשתו התמימה תתגלגל לפיתחה של נעמי שמר, ואל לידתו של השיר הקשור אל העיר בכל אות ותג – 'ירושלים של זהב'...

מפתיע אולי, אך גיל אלדמע שחיפש שירי ירושלים לערב זה, מצא שירים מעטים בלבד. גל שירי ירושלים התפרץ והתנחל בליבנו, מיד לאחר תום מלחמת ששת הימים... אך היכן הסתתרה ירושלים בשירים לפני כן?

 

עדות לקיומם של שירי ציון, היא ירושלים, נמצא דווקא בתיאור השתקתם, כפי שסיפרו גולי בבל: 'כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה: שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר?'. (תהילים קל'ז)

 

אמנם הלם הגלות השתיק את השירים, אך לאורך שנות הגלות הארוכות חזרה ירושלים והופיעה לא רק בתזכורת יום יומית בניגוני התפילה,  אלא גם בפיוטים ושירי חול, חובקי מזרח ומערב. ידוע לנו שירו של רבי יהודה הלוי (המאה ה- 11) 'צִיּוֹן, הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִך' אשר רוחו שרתה גם על נעמי שמר (המשפט 'הלא לכל שיריך אני כינור' מצטט את יהודה הלוי), כמו גם שירי הגעגוע לציון של רבי שלום שבזי (המאה ה-17) 'קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ - עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְלשָׂרַיִךְ' אשר ניחמו את יהודי תימן בגלותם.

 

מצוקות הגולה פעפעו גם אל שירי הערש. כך נמצא שיר בלאדינו בו מבכה האם את מר הגולה ופונה אל בנה 'תינוק של ציון', כמו גם שירו ביידיש של גולדפאדן 'שקדים וצימוקים' בו דוברת האם 'אלמנה בת ציון' היושבת בבית המקדש.

 

התעוררות הרגש הציוני, והחזרה לשפה העברית חידשו גם את השירה המזומרת בעברית, וסיפרו הביל'ויים כי בעת ששטו בדרכם מתורכיה לארץ-ישראל, ביקשו מהם נוסעי האוניה הזרים, כמו הבבלים בשעתם את שבויי בבל,  שישירו שוב ושוב 'ציון ציון'.

 

אלא שלפני כמאה ושלושים שנה, ציון שבשירים לא הייתה עוד ירושלים בלבד, אלא ארץ ישראל כולה - 'ארץ ציון ירושלים', 'שאו ציונה נס ודגל...יחד נלכה נא, נשובה  ארצה אבותינו'. רוב רובם של שירי חיבת ציון מתארים את הגעגוע לארץ-צבי, היא ארץ התקוות, וירושלים כמושא יחיד לגעגוע נדחקה לקרן זוית.

 

זאב ז'בוטינסקי, בהיותו בן 18 בלבד, כתב את השיר 'עיר שלם', שיר סוראליסטי בו דוברת רוחה של רחל אמנו, מול חומות ירושלים, המושכת אל המסקנה הבלתי נמנעת – הפתרון לבעיית היהודים היא ארץ-ישראל...

 

גל של אופוריה שטף את הארץ עם כיבוש ירושלים על ידי אלנבי (9.12.17) כאשר הצהרת בלפור הטריה (2.11.17) עוד מהדהדת בלבבות. אל אלנבי התייחסו כאל נביא מושיע והציבור הסב את שמו לאל-נביא... תינוקות רבים שנולדו באותה עת קבלו את השם יגאל או גאולה, והעם בציון שהאמין שהגאולה באמת בפתח, שר את שמחת הגאולה 'אם יעזור לנו אלוהינו התדעו מה נעשה?.... הלוואי שיהיה לנו טוב!'.

 

באותם ימים של ראשית שנות העשרים הייתה עדנה לירושלים בשירים. עולי העלייה השלישית בניגוד לקודמיהם שרו גם את מצוקותיהם.

כך נמצא את פועלי גדוד העבודה משוועים ליותר מ'יומיים בשבוע' של פרנסה בירושלים, ואת הפועל שמסתובב בלי נעליים, ובליבו 'צורבת בת ירושלים' עם פזמון השיר שקול התפילה מהדהד בו 'חלוץ בנה ירושלים'.

אביגדור המאירי כתב בשמו של החלוץ אל אמו שבגולה 'בדמעת עין, שנת תרפ'ד


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines