ידוע סיפורו של טדי קולק אשר ביקש מגיל אלדמע ש'השירה הציבורית' בזמן מנין הקולות בפסטיבל הזמר תשכ'ז, תהיה משירי ירושלים. הוא לא ידע אז שבקשתו התמימה תתגלגל לפיתחה של נעמי שמר, ואל לידתו של השיר הקשור אל העיר בכל אות ותג – 'ירושלים של זהב'...
מפתיע אולי, אך גיל אלדמע שחיפש שירי ירושלים לערב זה, מצא שירים מעטים בלבד. גל שירי ירושלים התפרץ והתנחל בליבנו, מיד לאחר תום מלחמת ששת הימים... אך היכן הסתתרה ירושלים בשירים לפני כן?
עדות לקיומם של שירי ציון, היא ירושלים, נמצא דווקא בתיאור השתקתם, כפי שסיפרו גולי בבל: 'כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה: שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר?'. (תהילים קל'ז)
אמנם הלם הגלות השתיק את השירים, אך לאורך שנות הגלות הארוכות חזרה ירושלים והופיעה לא רק בתזכורת יום יומית בניגוני התפילה, אלא גם בפיוטים ושירי חול, חובקי מזרח ומערב. ידוע לנו שירו של רבי יהודה הלוי (המאה ה- 11) 'צִיּוֹן, הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִך' אשר רוחו שרתה גם על נעמי שמר (המשפט 'הלא לכל שיריך אני כינור' מצטט את יהודה הלוי), כמו גם שירי הגעגוע לציון של רבי שלום שבזי (המאה ה-17) 'קִרְיָה יְפֵהפִיָה מָשׂוֹשׂ לְעָרַיִךְ - עִיר נֶאֱמָנָה אַתְּ לְמַלְכֵּךְ וְלשָׂרַיִךְ' אשר ניחמו את יהודי תימן בגלותם.
מצוקות הגולה פעפעו גם אל שירי הערש. כך נמצא שיר בלאדינו בו מבכה האם את מר הגולה ופונה אל בנה 'תינוק של ציון', כמו גם שירו ביידיש של גולדפאדן 'שקדים וצימוקים' בו דוברת האם 'אלמנה בת ציון' היושבת בבית המקדש.
התעוררות הרגש הציוני, והחזרה לשפה העברית חידשו גם את השירה המזומרת בעברית, וסיפרו הביל'ויים כי בעת ששטו בדרכם מתורכיה לארץ-ישראל, ביקשו מהם נוסעי האוניה הזרים, כמו הבבלים בשעתם את שבויי בבל, שישירו שוב ושוב 'ציון ציון'.
אלא שלפני כמאה ושלושים שנה, ציון שבשירים לא הייתה עוד ירושלים בלבד, אלא ארץ ישראל כולה - 'ארץ ציון ירושלים', 'שאו ציונה נס ודגל...יחד נלכה נא, נשובה ארצה אבותינו'. רוב רובם של שירי חיבת ציון מתארים את הגעגוע לארץ-צבי, היא ארץ התקוות, וירושלים כמושא יחיד לגעגוע נדחקה לקרן זוית.
זאב ז'בוטינסקי, בהיותו בן 18 בלבד, כתב את השיר 'עיר שלם', שיר סוראליסטי בו דוברת רוחה של רחל אמנו, מול חומות ירושלים, המושכת אל המסקנה הבלתי נמנעת – הפתרון לבעיית היהודים היא ארץ-ישראל...
גל של אופוריה שטף את הארץ עם כיבוש ירושלים על ידי אלנבי (9.12.17) כאשר הצהרת בלפור הטריה (2.11.17) עוד מהדהדת בלבבות. אל אלנבי התייחסו כאל נביא מושיע והציבור הסב את שמו לאל-נביא... תינוקות רבים שנולדו באותה עת קבלו את השם יגאל או גאולה, והעם בציון שהאמין שהגאולה באמת בפתח, שר את שמחת הגאולה 'אם יעזור לנו אלוהינו התדעו מה נעשה?.... הלוואי שיהיה לנו טוב!'.
באותם ימים של ראשית שנות העשרים הייתה עדנה לירושלים בשירים. עולי העלייה השלישית בניגוד לקודמיהם שרו גם את מצוקותיהם.
כך נמצא את פועלי גדוד העבודה משוועים ליותר מ'יומיים בשבוע' של פרנסה בירושלים, ואת הפועל שמסתובב בלי נעליים, ובליבו 'צורבת בת ירושלים' עם פזמון השיר שקול התפילה מהדהד בו 'חלוץ בנה ירושלים'.
אביגדור המאירי כתב בשמו של החלוץ אל אמו שבגולה 'בדמעת עין, שנת תרפ'ד בירושלים', ולתיאטרון הסטירי 'הקומקום' כתב המאירי את 'מעל פסגת הר הצופים' אשר מתאר גם את מריבותיהם של בני העדות השונות בעיר...
אולם מהר מאד חזרה ושקעה ירושלים, כששירי תל-אביב - הפלא העברי, הולכים ורבים. רפרטואר הזמר העברי מתעשר במהירות. הזמר הוא כלי הביטוי המרכזי בתקופת היישוב: שירי מולדת, שירי עבודה, שירי חגים, שירי אהבה בנוף הארץ-ישראלי, אפילו שירי קברט, אבל על ירושלים - אף לא שיר אחד! ירושלים, עיר בקצה הדרך, מי נותן את דעתו עליה?
אלא שהדרך הפכה להיות גוף העניין במלחמת השחרור. שירי הדרך לירושלים הם בבואת הקרבות עליה: ' פה אני עובר, ניצב ליד האבן, כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים', 'שיירה עצוב על הדרכים', ' אך עוד תראי, את עוד תראי את הדרך הפתוחה'...
חלפו להם ימי תש'ח, וירושלים שנחלצה מן המצור, לא חזרה אל תודעת יוצרי הזמר. החיים סוחפים, הארץ מתפתחת, שכחה נפלה עליהם... אולי זו השכחה עליה דברה נעמי שמר בשיר ירושלים של זהב 'ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה'? הנה חזרנו אל טדי קולק ובקשתו, ואל בורות המים והכיכר...
מלחמת ששת הימים אשר הפכה לציר סיבוב שלנו, פתחה את דלתה של ירושלים אל תודעת יוצרי הזמר. החל במאיר אריאל, הצנחן, שכתב, מיד עם שוך הקרבות שיר ריאליסטי וצורב 'ירושלים של ברזל', דרך דן אלמגור שכתב, שנתיים לאחר איחוד העיר, את המחזה המוזיקלי 'ירושלים שלי' ובו כ – 10 שירי ירושלים חדשים. פסטיבל הזמר החסידי תרם שירי ירושלים רבים, החל מלידתו בשנת 1969 במשך למעלה מעשור, כמוהו גם פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח.
במשך השנים הצטברו בפנקס השירים שלנו כ - 400 שירי ירושלים משל טובי הפזמונאים והמשוררים.
שאלת ירושלים נשאלת היום יותר מתמיד. שאלת תל-אביב או ירושלים, פועמת גם בשירים. ולפעמים נדמה שהתשובה היא תשובת מחץ:
'יבוס, יפה נוף, אלייה קפיטולינה, אל קוץ, ג'רוזלם
איך שלא קוראים לה היא נותנת את הטון, מכתיבה את הקצב, טוב ורע שמחה ועצב
תוותרו עליה, מוותרים על עצמכם, עדיף להעלות אותה על ראש שמחתכם' (הדג נחש)
RSS