האוחז ביד מדת משפט - ד"ר אסתר ברטלר - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » האוחז ביד מדת משפט


האוחז ביד מדת משפט

מאת: ד``ר אסתר ברטלר

בימים אלה עומדים רבים מאיתנו, נפעמים ונרגשים מול בורא עולם ופינו מלא שירה ופיוט וליבנו מוצף על גדותיו, מי למשמע פיוט זה ומי אל מול משנהו. במוחי מצטייר כל פעם מחדש תאור של הפייטן מתוך סיפור ידוע של עגנון: "לפי הצער השכר" (האש והעצים, ירושלים – תל אביב תשכ"ב, עמ' ז-ח):
" היה... נוטל את הקולמוס כדי לעשות בו פיוט. היה מבקש רשות ממי שהכלב רשותו ויושב ומקמיץ מלין מקצה קולמוסו ובודק כל תיבה אם יש לה סמך מן המקרא או מדברי חכמים... וקודם לכתיבה היה מסתכל בקרב ליבואם אינו מאותם שנאמר בהם 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי (תהילים נ' טז). עשה את פיוטו, קורא ומצרף לו ניגון. יש שהמילים מתנגנות מאליהן ועושות את הניגון ויש שהניגון הוא ממה שקיבל מאבותיו, שהיו בעלי נעימה. הגיע יומו של אותו הפיוט, משלבו בתפילתו, אם לשבת לשבת ואם ליום טוב, ליום טוב.. ובשביל ענות צדיק שהיתה בו זכה שנתקבלו פיוטיו בשמים. ומשנתקבלו למעלה נתקבלו למטה..."
רישומו של אותו פייטן עגנוני הבליח במוחי משעלה קולו של שליח הציבור בתפילת מוסף של ראש השנה בקוראו " האוחז ביד מדת משפט. וכל מאמינים..". הוגים רבים אחזו בקולמוסיהם והתייחסו לצורתו ולתוכנו של פיוט עתיק יומין זה. לא אכביר מילים ובכל זאת הייתי רוצה לנצל במה זו ולהתמקד בדרוש של הרב יצחק חריף שאני הדלה ממעש ומתוך תחושת ענווה אמיתית, מציינת את עובדת היותי דור שביעי לצאצאיו, על אותו פיוט.
אקדים תחילה כמה מילים של רקע על הפיוט ועל יוצרו. פיוט זה נאמר במוסף של שני ימי ראש השנה ושל יום הכיפורים, בתחילת הברכה השלישית. והינו הרחבה של ברכת "קדושת היום". לפי מנהג צרפת הקדום נאמר בשחרית ובמוסף של ר"ה ובכל חזרות הש"ץ של יום כיפור ולפי מנהג מזרח אירופה נאמר רק במוסף של ר"ה ויוהכ"פ. הפיוט מיוחס ליניי, פייטן קדום שחי בארץ ישראל. יש הטוענים כי מדובר במאות ה6-7 ויש המקדימים בהרבה. מכל מקום, רבות מיצירותיו נעלמו וחלקן התגלה בגניזה הקהירית.
פיוט זה עוסק בהתנהלות המשפט האלוקי, בצדק, בדרכו של הקב"ה להעלים עין מסוררים, בידיעתו את כוח יצרו של האדם ואת קושי התשובה, ובכך שבעשרת ימי תשובה פותח היושב במרומים שערי תשובה לרווחה וכדברי הרב יצחק הכהן קוק (עולות הראיה): "שקדושת הימים גורמת הכנעת היצר הרע שלא יוכל לעקב את האדם מתשובה ובעת רצון גדול כזה, שסילק השם יתברך את הכוח המעכב והאדם שוב אינו אנוס, אז מפציע הוא במדת המשפט בעצמיותו העליונה".
הפיוט מחבר בין שמותיו של הקב"ה ובין תכונותיו כשופט ומבוסס על ה א'ב' ובנוי כחזרות של הקהל ובתגובה לדברי הש"ץ: " וכל מאמינים שהוא..." הפייטן נוגע בעמוקים שבשמותיו של ה' ובנוקבים שבדימויי המשפט ומגיע לשיא העוצמה במילים: "הבוחן ובודק גנזי נסתרות", ותגובת הקהל: "וכל מאמינים שהוא בוחן כליות" ועם כל העוצמה הנוקבת, מצליח הפייטן לעורר דוקא את מידת הרחמים והארכת האף. למילים אלה מתייחס הדרוש הנזכר לעיל.
הרב יעקב נפתלי – המהרי"ן, בדרשתו בראש השנה, דרש בשם אביו אותו הרב יצחק חריף אב"ד דקהילת סמבור – פולין (1740-1813) ואלה דבריו:
'כתוב אחד אומר (תהילים יז'): "מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה משרים" וכתוב אחר אומר (תהילים קמג'): "אל תבוא במשפט את עבדיך כי לא יצדק לפניך כל חי". האין סותרים פסוקים אלה זה את זה??! על כך משיב המהרי"ן בשם אביו:
"ושמעתי מפי אבי מורי ורבי הגאון מהר"י זצללה"ה שפירש את פיוט זה לפי דברי רבותנו בראש השנה דף ז' ע"א: ' וב"ה אומרים רב חסד מטה כלפי חסד, הכי עביד? (איך זה מתקיים?) ר"א אומר: כובשו, שנאמר: "שוב ירחמנו יכבוש עוונותינו". ופירש רש"י: 'כובש את כף המאזניים של זכות ומכריעים את העוונות'. ובאמת, לכאורה דבר זה קשה להבנה כי הצור אשר תמים פעלו ושופט כל הארץ, לא יעשה משפט אמת חלילה, לכבוש את הזכויות למען העוונות??!
חשובה: אמנם כל דרכיו אמת ומשפט וניתן להבין זאת לפי האמור בסוטה: "גדולה עבירה לשמה". פירוש: גדולה עבירה לשם מצוה ממצוה שלא לשמה. והנה מחשבה שהיא בלב, לא נגלית לשום בריה,גם לא למלאכים. רק הקב"ה לבדו יודע נסתרות: "הבוחן ובודק גנזי נסתרות", כמו שכתבו חכמי המקובלים זכרונם לברכה ולכן הקב"ה הוא היודע כמה עבירות שהמחשבה שבהם היתה לשם מצוה ונחשבות למצוה. ואיכא בזה רוב זכויות לזאת כובש כף זכות למען יכריעו את העוונות כי הוא האמת? כן, כאשר נסתרות גלויין לו וזה אשר אמר: "האוחז ביד משפט". כלומר, הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים מטה כלפי חסד וכובש כף של זכות למען יכריעו את העוונות למען לא יתחייבו ישראל במשפט, ומתפלא ואומר וכל מאמינים שהוא אל אמונה וחלילה לו לעוות משפט ובזה ישיב ויאמר: הבוחן ובודק גנזי נסתרות ויודע העבירות אשר נעשו לשם מצוה ובכלל מצוות מחשב אותן ובזה מכריעין את העוונות וזהו מרוב רחמיו וחסדיו הגדולים אשר יאמר בואו חשבון להחשב עבירות לשמה בכלל המצוות ובזה מטה כלפי מטה חסד.'
דרוש זה מתייחס ל"בוחן ובודק גנזי נסתרות" שלא כפשוטו אלא כשאלה ותשובה. אמר הפייטן: " האוחז ביד מדת משפט.." ומתפלא ואומר: "וכל מאמינים שהוא אל אמונה?" וחלילה לו לעוות משפט (הרי אם ישפוט כדין, יכריעו החובות??? ובזה ישיב הפייטן ויאמר: "הבוחן ובודק גנזי נסתרות" – ויודע (הקב"ה) העבירות אשר נעשו לשם מצוה ובכלל מצוות מחשב אותן ובזה, כאמור, מכריעין את העוונות.
ודברים אלה מחלחלים לליבו של השומע ומבין כי יודע הקב"ה את נסתרות ליבו.. וכך גם מסיים עגנון את רישום עבודתו הכל כך אינטימית והנוקבת של הפייטן:
"ומשנתקבלו למעלה, נתקבלו למטה והיו שלוחי הציבור שבארץ הצבי ובצור ובצידון ובכל מלכות אדום ומלכות ישמעאל, מעריצים ומקדישים... את האל הנערץ והמחיה אותנו בכל צרותינו."
"ואוחז ביד מדת משפט? וכל מאמינים שהוא אל אמונה הבוחן ובודק גנזי נסתרות."
בברכת גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.
הכותבת: ד"ר אסתר ברטלר מרצה בחוג לספרות, המכללה האקדמית לחינוך,  גבעת וושינגטון.

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines