מאת: מורשת תרבות
בכל רחבי הארץ הילדים כבר דרוכים ומוכנים למחזמר "הרשל'ה" שיעלה בעוד מספר ימים.
אלחי רפואה, הרכש החדש של הרשל'ה הישר מכוכב נולד נענה לבקשת מורשת והשיב לנו על מספר שאלות
הרשל'ה, זה חיבור נוסף שלך לעולם הילדים מלבד "מלך האריות"? ציינת בראיונות קודמים שאתה "חולה על ילדים"
נכון מאד. אני מאוד אוהב ילדים בכלל ועבודה עם ילדים בפרט: לספר ולהפעיל אותם. במשך שנתיים הייתי מדריך בבני עקיבא ובכל הזדמנות הייתי עובד עם ילדים בקייטנות בחופש בתור מדריך ומדצ.
השתתפתי גם במופע הילדים בחנוכה בשנת 2005 "שיר נולד" שם שרתי יחד עם יהודה סעדו את "אלוהים שלי", הנחתי את התוכנית של "החדר של חני" ביום ילדים משדרים בערוץ 1 וכן דובבתי את סימבה כמו שאמרתם.
איך המעבר מהפקה חילונית מובהקת כמו "כוכב נולד" להפקה שהיא "משלנו"? מה השוני העיקרי שאתה מרגיש?
אני לא מתייחס להבדל בין ההפקות. מבחינתי כל מקום שמביאים בו לידי ביטוי את המוסיקה ואת האמנות זה מבורך.
גם בכוכב נולד הרגשתי מאוד בנוח והתייחסו אלי מאוד יפה והתחשבו בצרכים שלי בתור אדם דת.
ההבדל המשמעותי המורגש הוא בלהיות מוקף באמנים וזמרים דתיים שהם באותו "ראש" רק שזהו לא תמיד יתרון כי לפעמים נחמד להיות בחברת אנשים שונים כך שאפשר לדבר, לחלוק דעות ולהתחבר איתם (כמו חובי בכוכב נולד)
ובכלל המעבר מכוכב נולד שהיא הפקה מתוקתקת, מושקעת ומתוכננת מראש לעולם הגדול, זה היה קצת מוזר בשבילי.
אי אפשר שלא להתפעל מזה שאתה נותן את הנשמה כשאתה על הבמה, מאיפה זה בא?
כשאני שר אני באמת משתדל לתת את כל כולי כי השירה היא מהות החיים שלי, זו הדרך שלי להביע את מה שעובר עליי ובכלל עברתי כל כך הרבה בשביל המוסיקה.
במהלך חייו של נער דתי בגילי האפשרויות להביא את השירה והמוסיקה לידי ביטוי בחיי היומיום היא מאד קשה. אין כל כך אפשרויות והחיים סוחפים אותך איתם: תיכון - ישיבה – צבא - חתונה ואיכשהו העיסוק במוסיקה ושירה נבלעים אצל מוסיקאיים דתיים ולכן אני, ברגע שאני שר זה הכל בשבילי.
בנוסף זה בא מהבית ומהחינוך של אמא ואבא והאהבה והתמיכה שהם נותנים (באמת ) וזה לא מובן מאליו.
בשבילי כל שיר הוא תפילה מחדש לקב"ה וכך גם כיוונתי בכוכב נולד. כל שיר צריך שתהיה לו משמעות, שיספר משהו, יבקש משהו ולא עוד שיר אהבה סתמי כמו "איזה יפה, חמודה וכו' "
בעבר הגדרת את עצמך שחקן, בהרשל'ה נשמע אותך "רק" שר או שנחשף גם לכישורי המשחק שלך?
משחק הוא דבר שאני מאוד אוהב לעשות. בהצגות פורים בישיבה שלנו בירושלים הייתי אחד מהתפקידים הראשיים שם ושרתי ושיחקתי.
ובעזרת השם גם ב"הרשל'ה" תוכלו לראות אותי על הבמה בחנוכה משחק ושר. כמובן שתפקידי בתור זמר יבוא יותר לידי ביטוי כי רק עכשיו אני מתחיל להיכנס לתחום ובעזרת השם אני מקווה גם להתחיל ולהתעסק גם בתחום התיאטרון שזהו תחום שמאוד קורץ ואהוב אצלי ואני מרגיש שיש לי הרבה מאוד לתת מעצמי.
ילדים רבים חולמים היום להיות שחקנים, זמרים. האם יש לך מסר להורים החוששים להשפעה של הילדים שלהם מלהיות על הבמה על כל המשתמע מזה?
אני מודע לחשש שיש להורים לגבי הילדים שמופיעים ומגיעים לבמה ובצדק.
אני לא חושב שזה מתאים לכל אחד, זהו תחום שקשה ומסוכן להתעסק בו, בן אדם מתרגל לזה שמתייחסים אליו ונותנים לו תשומת לב יתירה, דבר שהוא לא נורמאלי אצל נער מתבגר, אבל אני מאמין שאם הנער מודע לכך ועובד על זה ויודע לשמור על החברים שלו ועל הנורמליות של היום יום אז הוא יהיה בסדר.
כמובן שהבסיס לכך מגיע מהחינוך ומהיכולת של ההורים להגיד לו: אתה זמר אבל זה לא הופך אות לשונה ממישהו אחר.
לפי דעתי בן אדם צריך לדעת שהכשרון שנולד איתו הוא כלי מהקב"ה והוא קיבל את המתנה הזו על מנת לעשות טוב בעולם.
ובכלל, אני מאמין שבן אדם שמקבל במה צריך לדעת שיש לו אחריות גדולה. אמנם יש הנאה וסיפוק גדול אבל הוא צריך לדעת כיצד לנתב את ההצלחה לכוונים הנכונים.
אני חושב שניתנה לי אפשרות וזכות גדולה להשפיע ולהעביר מסר לאנשים באמונה בה'
RSS