מאת: פ. שרית
מול עשרות הדולרים שנשרו מהכיס של התיק המרופט, יהודית עמדה המומה, היא לא ידעה איפה מתחילים קודם, היא כמעט התעלפה כשנזכרה במשפט שאמרה לה העוזרת לפני שנתיים.
"את תגלי יום אחד שאני לא גנבתי לך את הכסף, אבל אז זה יהיה מאוחר מדי".
יעל זלץ לא הבינה מדוע החווירו פניה של יהודית, מבחינתה מאות הדולרים הם אוצר שהתגלה.
רק לפני עשר דקות היא בקשה לזרוק את התיק המרופט הזה שקצותיו דהו מרוב יושן , רק שיהודית בקשה ממנה לבדוק שוב את הכיסים.
"נו, את יודעת איך אני מבולגנת", ויעל בדקה את הכיסים ושם בכיס הפנימי התגלה האוצר, וגם נשר החוצה הישר לידיה הנדהמות של יהודית".
"את מבינה, לפני שנתיים נסענו לטיול בחו"ל, כנראה שהחבאתי שם את סכום הכסף הזה ולקחתי איתי, כי פחדתי להשאיר את הכסף בבית, כשחזרנו והכסף נעלם, וגם השכחה, האשמתי את העוזרת בגניבה ופיטרתי אותה....".
ויעל זלץ למדה שיעור חשוב נוסף, סדר ובלגן יכולים לגרום לאסון של ממש.
מי שלוקה בסדר מסתבר יכולה לשנות סדרי עולם.
"עברנו מירושלים לבית שמש כדי לגור בדירה גדולה, אם היינו זורקים את כל מה שזרקתי עכשיו מהבית לפני שעברנו, היינו נשארים בירושלים!" ספרה לה אישה אחת כשכאב עמוק נובע מלבה.
את יעל זלץ תמצאו מהלכת בין בתים כמו קוסמת, מוצאת מרצפות, מנפה ארונות, נלחמת במפלצות ושמם בגדים.
ולא, היא לא עוזרת ניקיון,
בפעם הראשונה שפגשתי אותה היא היתה בתפקיד של מרצה, היא מעבירה סדנאות כיצד לנהל עסק, אלא שהעסק שהיא מנהלת הוא עסק שיש לכל אחת ואחת מאיתנו, עסק ושמו בית, מי רוצה להתעסק עם הבית שלו??!!! היא גם הוציאה ספרים שמתאימים לכל אישה ואישה, וספרה השלישי יצא לאור בימים אלו ממש.
עשרות נשים ישבו מולה, שולחים אליה מבט שאומר: "את התקווה האחרונה שלנו, רגע לפני שהאוניה קורסת".
מה גורם לאישה, אם לשמונה ילדים לעזוב את מקצוע ההוראה ולהתחיל לעשות סדר בחייהם של אחרים?
כבר בילדותה נבאו לה עתיד מזהיר בתחום ההרצאות.
אמרו לה שהיא תהיה מרצה, יעל לא חלמה שהנבואה תגשים את עצמה ועוד בתחום לכאורה זניח ושולי בחיינו, כך בכל אופן נדמה מול קריאת שני המילים: סדר וניקיון.
היומן שלה עמוס, היא רצה מהרצאה להרצאה, רק כדי לגלות מאות נשים שמרימות לעברה זוג עיניים תועות ומבקשות ממש מתחננות, שהיא תסדר אותם.
מסתבר כי סדר וניקיון אינו מתבטא בהנפת המגב ושפיכת מים, סדר וניקיון הוא המפתח להצלחה בכל תחום בחיים שלנו.
יעל דווקא מצאה את עצמה במסלול קבוע וידוע מראש, היא סיימה את לימודי הסמינר שלה ומשם הישר אל תחום ההוראה.
"עבדתי כמורה במשרה מלאה, ומצאתי את עצמי מתמודדת עם חוסר ארגון , עם דברים טכניים שגרמו לסרבול אמיתי בתוצאות", יעל מעידה על עצמה, כי היא לא נולדה עם מטאטא ויעה בידה. היא סבלה מחסור ארגון מולד.
רק לאחר לידת הילד הרביעי שלה, כשהעתיקה את מקום מגוריה, כשהיא בחופשה מעבודתה כמורה ניצבה במלוא הכנות מול האמת: את לא מסודרת!
ודווקא אליה נגשו בשכונה החדשה לשם עברה ובקשו ממנה להתנדב."אנחנו מחפשות מתנדבות כדי ללמד ולעזור למשפחות ולאו דווקא ממעמד סוציו אקונומי נמוך, אלא להפך, נשים שאינן מצליחות לנהל את ביתן.
כשהגעתי לבית הראשון נדהמתי, סוף העולם שמאלה, הבנתי למה הזעיקו אותי לכאן, אבל באותה נשימה גם ידעתי שאין לי את הכלים כדי לעשות סדר במהומה שהתרחשה במקום.
ותבינו, יעל מדגישה, מדובר במשפחה נורמטיבית מן השורה.
ויעל החליטה לחפש חומר, לקרוא, להבין, היא חפשה ומצאה רק חומרים בתחום העסקי.
"קניתי ספרים שילמדו אותי איך מנהלים זמן", היא מספרת על התחום החדש אליו נשאבה מבלי לשים.
"קראתי על ניהול עסקים, הטלת סמכויות, והבנתי שאפשר להקיש מעסקים אל התחום הכי חשוב לכולנו.
"סדר בחיים".
במסגרת ההתנדבות שלה דרך הרווחה, יעל מצאה את עצמה נכנסת אל בתים של אחרים, תוך שהיא מקבלת דיווח מלא על מצב ההוצאות וההכנסות, וכאן היא נכנסה לתמונה.
"נשים לא התביישו ממך?" השאלה היא בלתי נמנעת, רק המחשבה שהיא תכנס ברגעים אלו אל חדר העבודה שלי מעוררת בי חלחלה ומעלה סומק בלחיים.
RSS