מאבק עתיק על כותל עתיק - מורשת - מורשת - מורשת תרבות
 
 

יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 




תרבות

דף הבית » תרבות » מאמרי תרבות » מאבק עתיק על כותל עתיק


מאבק עתיק על כותל עתיק

מאת: מורשת

בשיאו יום ירושלים ראוי להעלות את נושא מאבקו של הרב קוק זצ"ל על זכויותינו בהר הבית ובכותל המערבי. הספר "כותלנו - הרב קוק והמאבק על הכותל" (שלהי תשס"ט), אקטואלי במיוחד בעקבות ארועי השנה האחרונה בכלל, ובפרט לסוגיית ההקפאה והמאבק על ירושלים בשלל גווניו.
ולהלן מובא תקצירו של הספר:
 
מאבק עתיק על כותל עתיק
משך מאות בשנים התנהל מאבק על הכותל–המערבי, השריד היחיד מבית–מקדשנו, שם מרגיש כל יהודי רגש קדוש ומרומם מאוד. על מנת להכהות את אשר מבטא המקום עבורנו, ניסו לחומסו מידינו ולהשכיחו מליבנו על ידי מעשי התגרות והתנכלויות, איומי רצח וסחיטה, ביזוי המקום וכיסויו בשפיכת אשפתות. עם זאת, השתדלו היהודים בכל הדורות, לעיתים תוך סכנת נפשות, להמשיך ולעלות אל שריד המקדש ולשאת בו תפילה, לבקש על גאולת העם העברי, על חזרת האומה לארצה.
 
והנה הופיעה 'הצהרת–בלפור' שקראה לייסוּד "בית־לאומי לעם היהודי בארץ–ישראל... ולבנות, על–ידי חינוך, חקלאות ותעשייה, מרכז אמיתי של תרבות לאומית ומוקד של חיים לאומיים...". ואכן החליטו מדינות ההסכמה ב'ועידת סן–רמו' למסור את המנדט על ארץ–ישראל לידי בריטניה הגדולה עד אשר תוביל לכינון משטר עצמאי לעם–ישראל בארץ–ישראל.
 
אולם, עד מהרה, החלה ממשלת אנגליה להיכנע לתביעות הקיצוניות של הערבים אשר נקטו בצעדים אלימים כדי להצר את התפתחות היישוב העברי בארץ–ישראל, כאשר בראש המאבק עמדה התסיסה סביב הכותל־המערבי.
 
הרב קוק והמאבק על הכותל
למאבק העיקש והמורכב, אשר שיאו היה בשנים תרפ"ט-תר"צ (1929), נרתם הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ועמד בו כצור איתן וכחומה בצורה על משמרת כבוד הכותל–המערבי וכבודה של האומה.
 
הרב קוק אשר השכיל לנהוג בכבוד כלפי השלטון וביחסי שלום עם התושבים הערבים, לא נמנע עם זאת לשאת את דבריו בגאון באסיפות מחאה שונות, ולעמוד בתקיפות על עקרונות העם היהודי - "מוכרחים אנו לפנות לכל המקומות הרשמיים היותר גבוהים ובעלי ההשפעה היותר אדירים בכל העולם... אם למרות כל אוצרות השנאה שנתכה עלינו מדורות רבים ששטפונו כמבול בכל העולם... הננו חיים וקיימים כיום הזה... ובזה לא יצא המקום הקדוש הזה מרשותנו מעולם, והרי אנו צריכים להיות שולטים עליו כמו שהיינו שולטים על כל הארץ ועל כל המקום הקדוש מקום בית מקדשנו בזמן חסנינו ותפארת גדולתנו.
 
ואת האמת הזאת אנחנו חייבים לדרוש שתבליט האנושיות התרבותית כולה ובריטניא הגדולה ביחוד, ולקיים אותה להלכה ולמעשה... נהיה עתה נכונים למפעל זה בכל עז, בכל טהרת הקודש שבנשמתנו, בכל שלהבת האמונה שבלבנו ובכל המרץ של כל כחותינו היחידיים והציבוריים - ואז יש תקוה גדולה וקרובה מאוד שנבא למגמתנו הגדולה והקדושה שתהיה למופת לכל עמי התבל כי אמנם הולכת וקרובה היא הישועה האנושית לבא מהעם העתיק ומהארץ העתיקה על כל אפסי ארץ".
 
בכל פעילותו הציבורית של הרב, לא הצליח שום לחץ מצד כנופיות הטרור הערבי או מצד אומות העולם, להזיזו ממקומו. בזמנים קשים ידע הרב 'לרדת אל העם' ולרוממו, ואת קבוצות הנוער הפטריוטי אשר העז לקיים הפגנות מחאה ולהניף את הדגל הלאומי עודד באומרו: "אשריכם, שזכיתם אחרי אלפיים שנות גלות, להניף דגל ישראל ליד הכותל־המערבי, והרמתם כבוד ישראל ותקותו בגאון!". בימי פרעות תרפ"ט האיומות ביטל הרב את כל חשבונותיו האישיים "כי סוף־סוף עניני הכלל קודמים לכל", נשא על גבו, כמעט לבדו, את הטיפול באלפי הנפגעים, והשיב את רוח העם בעמידתו האיתנה כלפי השלטונות, ובדברי התנחומים המרוממים.
 
 
עדותו של הרב והופעתו בפני הועדה הרשימו מאוד את הציבור.
במהלך עבודתה של ועדת–החקירה קיבל הרב מכתב איומים מ'אגודת אל–אקצא', בו הבטיחו לגרש את היהודים מהכותל וכי "הם נשבעים בשם אללה שיוציאו זאת לפועל ומסירים מעל עצמם אחריות לתוצאות שיכולות להיות מזה...".  
אך הרב מעמדתו לא זז, ובדבריו לחוקרים הבריטיים הדגיש בין השאר כי: "צו הוא לעולמים, כי עם ישראל יהיה קשור תמיד עם הארץ הקדושה הזאת. חובתנו היא להתאמץ, עד כמה שהדבר ביכלתנו, לבנות את הריסותיה ולחונן את עפרה של הארץ הקדושה הזאת, וּלְיַשֵּׁב את שממותיה בצדק וביושר. חובתנו היא לעזור לארץ הקדושה הזאת, אשר ממנה יצאה האמת למין האנושי כולו, למען תהיה שוב למרכז של תרבות ולמקור של תפארת. עלינו לעשות, בכל הזדמנות, כל מה שנוכל להגשים את הדבר הזה, לכבוד לנו ולברכה לשכנינו".      

והסביר בניחותא כי "על פי ההלכה היהודית כשמישהו בא וגזל קרקע של אחר, והנגזל מחה, והמשיך למחות - אין הבעלות של הנגזל פוקעת לעולם. ובטוחים אנו כי יבוא יום ועמי העולם יכירו בצדקתנו, ולא ימנעו מאתנו לשוב לארצנו (והכותל־המערבי בתוכה) ולבעלותנו עליה ובתוכה, שנמסרה לנו מאדון כל הארץ".
 
רשימת התגובות  
ספר מוצלח מאוד! מומלץ! - משה, 10/07/2012
ספר מוצלח מאוד! מומלץ!
שכוייח! מעניין! - רוני, 01/08/2010
תודה על המידע החשוב

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines