רענן: אני חושב שבתוך כל אחד ישנם שלושה כוחות. הכוח החרדי האבסולוטי שהוא סוג של אמונה עיוורת, שיש לה יתרונות אך גם הרבה סכנות, במיוחד סכנת התרסקות כאשר אתה רואה שהמציאות לא תמיד עובדת לפי ציפיות האמונה הילדותיות שלך. השני הכוח הכופר, הספקן שמשלה את עצמו בתחושת עליונות אינטלקטואלית, אך מוצא את עצמו בודד ומיוסר בצמתים מרכזיים בחיים. (היטיב תאר זאת רבי נחמן בסיפורו החכם והתם). באמצע ישנו האדם התוהה. אותו אדם ששולי רנד תיאר כל כך בדייקנות בשירו "אייכה". האדם שמחפש את האמונה, מודע לקשיים בדרך ולכך שלא תמיד הכל מסתדר כמו שרציתי, מודע לחסרונותיו וחולשותיו כאדם מאמין, מוכן להודות בחולשות האלה, ומנסה לתקן את עצמו תדיר. האדם הזה הוא המורכב, הוא המעניין בעיניי, ולכן הוא הגיבור. הוא לא חייב להיות עם כיפה או בלעדיה. ישנם דתלש"ים שמרגישים במקום הזה, ישנם חרדים שמרגישים במקום הזה (קשה להם עם ההצגה החברתית בה הם חיים- אך יש להם צמא לקשר כנה עם בורא עולם.) ישנם חילונים שמחפשים את הפלאג היהודי להתחבר אליו. ובקיצור זה סוג של מכנה משותף רחב, תנועה עממית רחבה שביטויים רבים לה, הלוואי והסיפורים שלי יעזרו לכל מיני "בלתי מחוברים, בלתי תלויים ובלתי לא יודע מה..." להתחבר.
ש. למה ספר אלקטרוני?
רענן: התשובה לשאלה הזו היא התשובה לשאלה הקודמת. להוצאות הספרים יש את האג'נדה המיינסטרימית. שם אולי סיפורים של אנטי מתקבלים יותר כלהיט שיווקי. קצת קשה לשווק מורכבות. ההוצאות האלקטרוניות יותר גמישות בגלל חיסכון בעלויות הדפסה והפצה. דרך אגב הן גם הרבה יותר הוגנות כלפי הכותב, כך שכל רכישה של עותק היא באמת פרגון ישיר וחיזוק לכותב. מלבד זאת סיפורים קצרים בטבעם מתאימים לספר אלקטרוני. ניתן לקרוא ברכבת, בתור בבנק וכו'.
ש. בסיפורים מוזכרות קשת רחבה מאוד של דמויות. מהבעל שם טוב, הרמב"ם דרך אלביס או וודי אלן, מה זה אומר?
רענן: אני חושב שמקורות השראה רחבים מעשיר את הסיפורים. נכון שיש כאן איזה דיסוננס, אבל דיסוננס מייצר סיפורים טובים.
RSS